שבת קל"ב (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י, הרמ"ע מפאנו והרב קוק.

שבת קל"ב (ע"א):

מיתיבי מניין לפיקוח נפש שדוחה את השבת… אמר רבי אלעזר אתיא אות אות אלא מעתה תפילין דכתיב בהן אות לידחי שבת אלא אתיא ברית ברית גדול דכתיב ביה ברית לידחי שבת אלא אתיא דורות דורות ציצית דכתיב ביה דורות לידחי שבת אלא אמר רב נחמן בר יצחק דנין אות ברית ודורות מאות ברית ודורות.

האות הוא הגזירה השוה במובן המילולי¹ גזירה שוה מלשון מילה שוה, והמילה הלא מורכבת היא מאותיות.
האות היא חיתוך ולכן נקראת גזירה. הביטויים "אות" "אות" שנאמרו במילה ובשבת מציינים את הביטוי החיצוני של המצוות שהן שוות בזה שהן אות וסימן לישראליות שלנו. גזירה שוה במובן של שווי חיצוני. המילה אות מתאימה ללימוד בגזירה שוה בהיות בעצמה ביטוי של גזירה – חיתוך אותיות, בצורה שוה "אות" "אות".
הברית היא הגזירה השוה במובן של חיתוך הערלה החיצונית² כדי להגיע אל הפנים, אל התוך של המצוה. "וכרות עימו ברית" ברית כרותה היא הגוזרת את הקליפה החיצונית וחושפת את הקשר הפנימי העמוק בין הדברים. "ברית" "ברית" במילה ובשבת מציינים את סילוק הערלה והחיצוניות והשבתת כל מלאכה לצורך הגילוי הפנימי.
"דורות" מציין כבר את הפנימיות המשותפת והשוה³. שבת היא מעין עולם הבא בעולם הזה.
מזמור שיר ליום השבת, ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים. זו בחי' לדרתם ברית עולם.
ברית המילה אף היא קשורה בקשר אמיץ לעתיד ולדורות כולם. כך כותב הרב קוק במוסר הקודש (עמ' חצ"ר):

יצרא דעריות יוכל ללפף את האדם יותר עמוק מהשורש של קישור החיים שלו עצמו, מפני שהוא נעוץ בנטיית המשך החיים של הדורות כולם. ולעומת זה בקדושה יכולים לעלות על ידי קדושת הברית למדרגת דוגמא של צדיק בכל הדורות.

ובהמשך שם:

הנטיה המינית הולכת היא וזורמת אל העתיד, אל שכלול החיים, שיביא הזמן, את חיי העולם הבא בעולם הזה…
כל מאן דנטיר ברית איקרי צדיק. ויסוד קדושתן של ישראל הוא קשור בעולם העתיד.

לכשתמצי לומר, יש כאן שיתוף נפלא של שלש בחינות לגזירה שוה.
"אות" אות" היא גזירה שוה על פי דרכו של האר"י האות בחי' של תורה שבכתב שהיא בחי' ת"ת.
אות הברית מצטרפת לאות השבת, ונוצרת מילה – תרתי משמע. מיזוגן של האותות יחדיו מילה ושבת מיוחדת היא לגזירה שוה.
"ברית" "ברית" היא גזירה שוה על פי רמ"ע מפאנו המבאר מילת גזירה שוה לשון חיתוך וסירוס הקליפות על מנת לחשוף את התוך הפנימי השוה.
"דורות" "דורות" היא גזירה שוה על פי הרב קוק המבאר שהמבטא החיצוני מבטא שווי פנימי עמוק של הדברים. מילה בשבת מבטאת את העומק הפנימי של המצוות המשותפות בפנייתן אל העתיד.

ועיין עוד במה שביארנו בענין זה ביומא נ"ב (ע"ב).

---

 

¹ עיין קול הנבואה עמ' פ"ה הערה מ"א ד"ה פירוש השם גזירה שוה ז"ל: "פירוש השם גזירה שוה – מילה שוה… כי מילת גזירה הוא שם נאמר על התיבה להיותה גזירה מאותיות".
² עי' לשון הרמ"ע מפאנו בגזירה שוה: "גזרה שוה והיא פעולת התפארת הגוזר ומסרס הקלפות בכח עליון כי הוא מכריע למעלה בין חכמה ובינה להשואת מדותיהן ליתן את האמור של זה בזה". ועי' במה שכתבנו על גזירה שוה "ערלתו" "ערלתו" במסכת שבת ק"ח.
³ עי' לשון הרב קוק בעולת ראי"ה בגזירה שוה: "אורות הקדש, החיים בחיים עליונים ברום עולמים בצחצחות אידיאליהם, ספוגי קדש קדשים, מכים הם גלי אורי אורים, וכשאור ההשויה פוגש את האור השני המתיחש אליו הרי הכח הפנימי של אור דבר ד' מבטא את הדבור בצורה שוה במלולה. אף על פי שמצד ההתלבשות החצונה הענינים נראים כרחוקים זה מזה, אבל אוצרי החיים הפנימיים שלהם יש להם מהלך אחר, שמתחת למה שנראה ומוחש נפגשת שם השוואה נפלאה. ומשקל השווי הזה וערך הפגישה הזאת נמסרו לחכמי אמת. ואין אדם דן גזרה שוה מעצמו אלא אם כן קבלה מרבו. הקבלה הספוגה את הרוח הפנימי מלא הקדש אשר למהלכי תורה, היא מכרעת את ההכרעה של הפגישה המבטאית, באיזה ענין ובאיזה מקום היא באה מתוך פגישה ענינית רוחנית מחשבתית, שנתנוצצה כאן על ידי שווי הבטוי של הגזירה השוה. ואז תתכונן המדה הזאת של גזרה שוה".

 

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם *

אימייל *