ראש השנה ה' (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
ראש השנה ה' (ע"ב):
מנהני מילי דתנו רבנן כי תדור נדר אין לי אלא נדר נדבה מנין נאמר כאן נדר ונאמר להלן אם נדר או נדבה מה להלן נדבה עמו אף כאן נדבה עמו.
עי' ברש"י ד"ה "נאמר להלן נדר". משמע מרש"י שלא גרסינן בגמרא "אם נדר או נדבה" אלא גרסינן "נאמר כאן נדר ונאמר להלן נדר".
יש שפירשו להלן – בהמשך הפסוקים שהרי כך נאמר בדברים כ"ג (פס' כ"ב-כ"ד):
(כב) כי תדר נדר לה' אלקיך לא תאחר לשלמו כי דרש ידרשנו ה' אלקיך מעמך והיה בך חטא.
(כג) וכי תחדל לנדר לא יהיה בך חטא.
(כד) מוצא שפתיך תשמר ועשית כאשר נדרת לה' אלקיך נדבה אשר דברת בפיך.
הרי שמפורש אמרו בהמשך כאשר נדרת… נדבה…
וכן הקשו התוס' ואמרו שאכן יכול היה ללמוד מעניינא דפרשתנו.
יש שאמרו שאין זו ג"ש (אף הרשב"א השתמש בלשון "היקשא") ועיין בהערות לריטב"א הוצאת מוסד הרב קוק בעמ' 269.
הטורי אבן (מובא שם בהערה) אמר במפורש שזו גזירה שוה.
נאמר כאן נדר היינו "כי תדור נדר לה' אלוקיך לא תאחר לשלמו".
ונאמר להלן היינו בויקרא (ז', ט"ז) "ואם נדר או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת, והנותר ממנו יאכל".
ומבאר הטורי אבן שהפסוק בדברים כ"ג שנאמר בו נדבה אינו מופנה לגזירה שוה ואילו הפסוק בויקרא מופנה לגזירה שוה עיין בדבריו.
נראה שענין נדרים שייך במיוחד למידת גזירה שוה.
"גזירה" פירושו "מילה" הן מילה כברית מילה והן מילה המבטאת חיתוך הדיבור. שניהם ממוצא אחד באו.
הדיבור הוא סוג של מיזוג של קולו של האדם בבחי' משפיע, וחיתוך הקול על ידי עיצורים שונים1 כחיך, לשון, שיניים ושפתיים שהן מוצאות הפה.
נראה שגם נדר ונדבה עניינם הם בחי' חסד ודין.
הנדר עניינו אחריות, והוא מבטא חומר הדין. נדבה היא מצד הרצון לתת והוא מבטא חסד.
גזירה שוה משוה בין שניהם וממזגת אותם וממנה לומדים שגם בנדבה יש בחי' של אחריות שלא לאחר.
מזה יש ללמוד שאף נדר יש בו מן הרצון להשפיע ולתת.
המילים מצד עצמן, ופעולתן על האדם והעולם יש בהם הנהגה של גזירה שוה שהיא הנהגת התפארת הממזגת ומשוה בין כוחות שונים ואף מנוגדים.
הקול וחיתוכו, הרצון לתת והאחריות לקיים, אלו הם ניגודים המתאחדים לאמירה אחת.
זו הנהגת גזירה שוה.
1 עי' תרגום יונתן ירמיה (מ"ח, ל"ג) על הפסוק "לא ידרך הידד הידד לא הידד" "לא יעצרון עיצורין ולא ירימון בקליהון" ועי' ברד"ק "שהיה מנהג הדורכים לקרא אותה לא יקראו ותרגם יונתן לא יעצרון עיצורין ולא ירימו בקליהון" משמע שעיצורים היא סוג של קריאה.