מגילה ב' (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
מגילה ב' (ע"ב):
ותנא דידן מאי טעמא יליף פרזי פרזי כתיב הכא "על כן היהודים הפרזים" וכתיב התם "לבד מערי הפרזי הרבה מאד" מה להלן מוקפת חומה מימות יהושע בן נון אף כאן מוקפת חומה מימות יהושע בן נון.
יש לעיין בלימוד "פרזי" "פרזי" שהרי לכאורה אין גדר של פרזי מימות יהושע, שהרי פרזי זה מקום שאין לו חומה, והוא כל מקום בעולם מימות אדה"ר, ואם כן כיצד מפרזי אפשר ללמוד על מוקפת חומה מימות יהושע.
יש ללמוד מכאן, ש"פרזי" היא לא רק על דרך השלילה, שאין לה חומה, כי אם הנהגה חיובית ואמירה שיש כאן עיר המיוחדת בכך שהיא פרוזה.
פרזי לשון פרוץ, שהמקום פרוץ.
זו הנהגה של מקום שאינו תוחם עצמו בגבול ובכוחו להתפשט ולגדול. יחד עם זה הנהגה זו מבטאת שלטון חוק וסדר בעצמה רבה המרתיעה כל מי שמכוון לפגוע בסדר, ועל כן יכולה היא להיות פרזי, שהכל מפחדים לפגוע בה.
על כן אין לעיר חומת מגן, וכח ההרתעה שלה הוא בעצמתה הרוחנית והמשפטית. הצדק הוא כוחה.
כך הנהיגה דבורה הנביאה שהיתה שופטת:
שם יתנו צדקות ה'
צדקות פרזונו בישראל1.
"צדקות פרזונו" היא הנהגת הפרזי הבאה מהצדק והמשפט.
זאת היא הנהגת גזירה שוה הממזגת את החסד המתבטא בהתפשטות בלא חומה, ואת הדין המתבטא בצדק ובמשפט המנהיגים את המקום. ("חוק" מתרגמינן "גזירת").
הנהגת החק היא המאפשרת הנהגת השווי ללא חומות ומגדרים. וזו היא גזירה שוה זו הנהגת הפרזי המתאימה ליום י"ד אשר הלבנה שואפת לשלמות ולהתפשטות ואין לה חומה כמבואר בדברי מהר"ל2.
1 שופטים י"א, ה'. עי' מצודת דוד שכתב: "והם הצדקות שעשה להערים הפרזים שבישראל אשר היו שוממים, כי אז בהיות התשועה חזרו וירדו עם ה' לעריהם הפרזים".
2 מהר"ל (אור חדש עמ' ר"ט): "אבל זמני שמחה הם בט"ו לחודש שאז הירח מלא אורה, ומפני כי יותר ראוי שהימים שהם הנחה ביום ט"ו לכך קבעו בכרכים שהם דומים לשושן מוקפת חומה מיהושע בן נון שיהיה להם יום י"ד ויום ט"ו שזה מורה על הנחה גמורה, ולא היה די שיהיה זה בשושן לבד כי מה נחשב עיר אחד בכל העולם. ולכך קבעו שכל הכרכים שהם דומים לשושן יהיו כמו שושן. ואפשר לומר כי בשביל כך בקשה אסתר מן המלך שיתן לה עוד י"ד כדי שתהיה ההנחה ביום ט"ו שהוא ראוי לזה מצד עצמו. ועוד יש לך לדעת כי מן הראוי גם כן שתהיה ההנחה ויום טוב ליהודים ביום ט"ו שאז הירח מלא אורה, רק שאין כרכים שיש להם חומה וכפרים שאין להם חומה שוים, כי הכפרים הם דומים לירח כאשר הוא ביום י"ד, כי יום י"ד עדיין אין גבול לירח שהרי עדיין מוסיף והולך עד ט"ו, רק הכפרים שאין להם גדר וגבול והם דומים לירח כאשר הוא ביום י"ד שאין לו גדר עדיין וגבול ולכך הנחת הכפרים ביום י"ד, אבל יושבי כרכים שיש להם גדר וגבול הוא החומה שהוא גדר וגבול לכרך כי עד כאן הוא הכרך ולכך הם דומים ליום ט"ו שביום ט"ו יש גדר וגבול לאור הירח".