ירושלמי מגילה פ"א (ה"א) – לימוד מגזירה שוה
ירושלמי מגילה פ"א ה"א:
ויקראו הכל בחמשה עשר ר' אבהו דרש ישיבה ישיבה מה ישיבה שנאמר להלן מימות יהושע בן נון אף ישיבה שנאמר כאן מימות יהושע בן נון ויקראו הכל בי"ד ר' יודה בר פזי דרש פרזי פרזות נאמר כאן פרזות ונאמר להלן לבד מערי הפרזי הרבה מאוד מה פרזי שנאמר להלן מימות יהושע בן נון אף פרזות שנאמר כאן מימות יהושע בן נון.
הירושלמי למדו "ישיבה" "ישיבה" על מוקפות חומה מימות יהושע בן נון שהם בט"ו ולמדו "פרזי" "פרזי" על ערי הפרזות הקוראים בי"ד שהם פרוזים מימות יהושע בן נון.
וצ"ע מה פירוש פרוז מימות יהושע והלאו פרוז הוא מבריאת העולם.
נראה שג"ש בתפארת אשר היא ממזגת חסד וגבורה. החסד הוא התפשטות אין סופית והגבורה צמצום אינסופי.
מוקפות חומה זו בחי' של גבורה וצמצום ופרזות זו בחינה של חסד שהרי על שדה הארץ ייחשב ואין לו גבול המצמצמו ואומר לו עד פה תבואו.
על כן למדו בג"ש "ישיבה" "ישיבה" על יום ט"ו שהוא בחינת חומה כמו שכתב מהר"ל שאז היא במילואו בגבולו. וזו בחי' הגבורה שבת"ת. אחר למדו בג"ש "פרזי" "פרזי" וביחד יש לנו מיזוג של חסד וגבורה. שקורין בי"ד ובט"ו.
שתי הנהגות אלו נצרכות לעם ישראל.
האחת ישיבה ישיבה הבאה לומר שאנו יושבים בארץ בקביעות ובנחישות. ועלינו לארץ כחומה. לא כימי עזרא עליה נאמר (שיהש"ר ח' י"ג):
"אם חומה היא" – אילו ישראל העלו חומה מבבל לא חרב בית המקדש בההיא שעתא פעם שנית.
זו הנהגת החומה המבטאת קביעות וגבורה מלחמת כיבוש וישיבה.
השניה היא "פרזי" "פרזי" הבאה לומר שיש לנו כח הרתעה. זה הוא "צדקת פרזונו בישראל". לא כיפת ברזל לראשנו כי אם כיפה סרוגה העשויה חוטי צמר. איננו מתחבאים מאחורי חומת מגן ועטופים כגלית בשעתו. באנו להיות עם חפשי בארצנו, להסתובב בחופש ובבטחון.
אף הנהגה זו באה מימות יהושע בן נון והיא תוצאה של הנהגת החומה המבטאת נחישות וקביעות ואמירה ברורה זו ארצנו ולא נזוז ממנה טפח ולא תצליחו לעשות סדק דק בעצמת הקשר לארץ וקביעות ישיבתה.