יבמות ט' (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

הרב יהושע ויצמן
ה׳ באב ה׳תש״מ
 
18/07/1980

י"ג מידות

יבמות ט' (ע"א):

צבור בעבודת כוכבים יליף מעיני מעיני.

ופירש"י:

מפר העלם דבר.

נאמר בפר העלם דבר של ציבור (ויקרא ד', י"ג):

ונעלם דבר מעיני הקהל.

ונאמר בציבור בעבודת כוכבים (במדבר ט"ו, כ"ד):

והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה.

וכבר ביארנו שפרשה זו ראוי לה שתידרש בגזירה שוה.
ויש להוסיף כדלהלן.

ביאור המושג "עיני העדה"
בעץ חיים בשער דרושי הנקודות פ"א מבואר שהאורות היוצאים מן העיניים הם אורות הנקודים אשר בבואם אל הכלים, נשברו הכלים ואח"כ בא תיקון אורות אלו בעולם אצילות.
זו לשון עץ חיים שם:

וזה סוד מה שכתוב בתיקונים אני ישנה נגד ה' אחרונה כי בביטול אור הנקודים אני ישנה בסוד השינה (פי' בסוד המיתה שלהם אחר שנתבטלו כי שינה א' מס' במיתה) גם אני ישנה אותיות שניה כי חכמה היא ה' ראשונה והיא שניה לכתר כי נודע שהטעמים הם כתר והנקודות הם חכמה והתגין הם בינה ואותיות ז"ת נמצא כי העין הוא בחי' חכמה שהם הנקודות וזהו הטעם שחכמי העדה נקראו עיני העדה כמ"ש והיה אם מעיני העדה וגו' ובאלו הנקודות הם בחי' המלכים שמלכו בארץ אדום שמתו כמ"ש בע"ה. וזה סוד "והארץ היתה תהו ובהו" כי הארץ היא ה' אחרונה שהוא בחי' העין כנ"ל והיא אשר היתה תהו ובהו שהוא ענין מיתת המלכים עד שבא התיקון שלהם ואז נאמר "יהי אור ויהי אור" וזהו פקח עיניך וראה שוממותינו.

ובמבוא שערים שער ב' ח"א פ"א האריך קמעא וזו לשונו:

וחשך על פני "תהום" הם אותיות "המות" דמיתו ונחשכו העינים. ואח"כ תיקונם היה ע"י פתיחו דעיינין "ויאמר אלהים יהי אור".

עולם התיקון אף הוא נחשב לבחינת עיניים "פתיחו דעיינין" והוא האור המתוקן המצומצם ומתאים לעולם לקבלו מבלי להישבר.
החשכה הייתה כשהכלים היו זה תחת זה וכל אחד היה לעצמו. התיקון הוא בבחי' ג' קוין הבאים יחד בקומה אחת. ג' קוין ימין שמאל ואמצע, הם בחינת התיקון המצמצם את האור על ידי איזון בין ימין לשמאל על ידי קו אמצעי עמודא דאמצעיתא. וזו בחינת סנהדרין שאף הם ג' קוין עדה מחייבת ועדה מצלת והמכריעין ביניהם.
הפסוק המכנה סנהדרין לעיני העדה עוסק בהוראת טעות של ב"ד. י"ל שטעות זו אף היא מקורה בתהו שב"ד מבינים שצריך לשנות ולהתיר דברים לפי מצב הדור וזו בחי' של תהו (ועי' במש"כ בג"ש "עליה" "עליה").
ותיקונם הוא על ידי פר העלם דבר של ציבור, שהציבור ככלי מתאחד סביב התיקון ונחשבים לציבור המופיע יחד בקומה אחת ולא כל אחד לחוד כמו שהוא בעבירה שהיא בעלמא דפירודא.
דיו הוראת בטעות הוא גופא גדר של תהו ותיקון.
הגזירה השוה שהיא כח התפארת המאחדת את הקצוות וממזגת וממתקת הדינים, היא המידה המתאימה בהנהגתה לדין פר העלם דבר של ציבור וכל הנלמדים ממנו אשר יסודם דומה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן