יבמות נ"ה – לימוד מגזירה שוה
יבמות נ"ה:
קיחה קיחה דחייבי עשה מנלן אתיא ביאה ביאה יבמה לשוק מנלן אי למאן דאמר לאו לאו אי למאן דאמר עשה עשה אלא יבמה ליבם מנלן אתיא ביאה ביאה.
ופירש"י:
מחייבי לאוין דכתיב בהו לא יבא ממזר.
ובחייבי עשה כתוב דור שלישי יבוא ועי' תוס' הרא"ש1.
אף גזירה שוה זו מתבארת לפי הנהגת האר"י שהג"ש היא הנהגה של תפארת. התפארת היא כח החיבור כשם שהביאה היא חיבור. על כן כשרוצים ללמוד על אופיו של חיבור מתאים ללומדו במידת גזירה שוה.
אף ביבמה ליבם נאמר לשון ביאה ואף זה נלמד בג"ש שבהעראה קניא לה.
וביאורו הוא כנ"ל.
1 תוס' ראש יבמות נ"ה (ע"א): "חייבי עשה מנ"ל אתיא ביאה ביאה. וא"ת הא לא כתיב ביאה בחייבי עשה אלא מכללא דדור שלישי יבוא הא דור שני לא יבוא ודבר הבא מן הכלל אין דנין אותו בג"ש כדאיתא בס"פ אלו הן הנחנקין דלא ילפינן חילול מתרומה דכהן הדיוט העובד באנינות חייב מיתה מדכתיב מן המקדש לא יצא ולא יחלל הא אחר שעבד חלל כיון דלא כתיב באחר חילול אלא מדכתיב מן המקדש לא יצא מכללא, וי"ל דדור שלישי יבא דכתיב בקרא הוא דדרשינן בג"ש והוי כאילו כתיב דור ג' יערה להם ומשמע הא דור שני לא יערה אבל התם לא יחלל דכתיב בקרא ליכא למילף בג"ש".