סוטה מ"ד (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
במשנה
עגלה ערופה בלשון הקודש שנאמר כי ימצא חלל באדמה ויצאו זקניך ושופטיך.
ובגמ':
מאי קאמר אמר ר' אבהו ה"ק שנאמר וענו ואמרו ולהלן הוא אומר וענו הלוים ואמרו וגו' מה ענייה האמורה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש.
עצם הדין שדייני בית הדין הגדול שבירושלים היו יוצאין ומודדין אל העיר הקרובה, מלמדנו, שיש כאן ענין כלל ישראלי. כשנמצא חלל בשדה, ולא נודע מי הכהו, כל ישראל נעשו ספק רוצחים, והדבר נעשה ענין לבית הדין הגדול.
פרשת עגלה ערופה היא פרשה של כלל ישראל.
הפרשה הנאמרת במעמד עריפת העגלה, אף היא עוסקת בכלל ישראל. "כפר לעמך ישראל". הענין המיוחד של הקשר אל הכלל מתבטא גם בזה שהפרשה נאמרה בלשון הקדש. כל הדברים הנוגעים לעצם הקישור לאומה הישראלית בכללה, נאמרים בלשון הקדש.
גם המקור ממעמד הברכה והקללה בו נאמר "וענו הלווים", מבטא את ענין כלל ישראל.
על כן למדו בגזירה שוה ממעמד הלווים שפרשת עגלה ערופה נאמרת בלשון הקדש.