סוטה מ"ב (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

הרב יהושע ויצמן
ה׳ באב ה׳תש״מ
 
18/07/1980

י"ג מידות

במשנה:

משוח מלחמה בשעה שמדבר אל העם בלשון הקודש היה מדבר שנאמר והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן זה כהן משוח מלחמה ודבר אל העם בלשון הקודש.

והגמרא שואלת:

מאי קאמר? הכי קאמר! שנאמר ודבר ולהלן אומר משה ידבר והאלהים יעננו בקול מה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש.

הדברים מדהימים כל קורא. מעמד כהן משוח נלמד בגזירה שוה ממעמד הר סיני. הדין הנלמד הוא הדיבור בלשון הקדש שאף דין זה מלמד על מעמד מיוחד שלא רק לשעתו הוא בא, כי אם לדורות (כמו שביארנו בענין לשון הקדש לעיל).
עצם משיחת כהן בשמן המשחה מבטאת היותו משיח ה' (עי' רמב"ם פיהמ"ש כריתות פ"א ורמב"ן שמות ל', ל"ג) ומקרא מלא אומר:

שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם.

וכהן משיח בכלל הפרשה כמו שדרשו חכמים (הוריות י"ב:):

… אשר יוצק על ראשו שמן המשחה זה משוח מלחמה.

הרי שמעמד כהן משיח הוא בחינה של מעמד לדורות כמעמד הר סיני.
על כן למדו בגזירה שוה, דיבור משוח מלחמה מדיבורו של משה במעמד הר סיני. ללמדך שיש כאן מעמד ישראלי מיוחד הנובע מעומק נשמת האומה. לשון הקדש היא ביטוי לעצמת המעמד לדורות עולם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן