נזיר ס"ו (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
משנה סוף נזיר (ס"ו ע"א):
נזיר היה שמואל כדברי ר' נהוראי שנא' ומורה לא יעלה על ראשו נאמר בשמשון ומורה ונאמר בשמואל ומורה מה מורה האמורה בשמשון נזיר אף מורה האמורה בשמואל נזיר.
פרשתו של שמשון ופרשתו של שמואל מתחילות ב"ויהי איש אחד". אלו שני המקומות היחידים בכל התנ"ך שמופיע ביטוי זה.
ביטוי זה ראוי לידרש בגזירה שוה כמו שמצינו "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" שנדרש כמה פעמים בג"ש. "אחד" מבטא את המיזוג בין חלקים שונים והפוכים למציאות אחת.
זה תורף ג"ש שהיא בת"ת הממזגת את החסד והדין.
שמשון ושמואל קיבלו כוחות מיוחדים על מנת להיאבק בפלישתים.
שמשון בא בכח גבורתו. הוא פועל לבדו והתואנה שהיתה לו הייתה קשורה לנשים.
… כי מה' היא כי תאנה הוא מבקש מפלשתים ובעת ההיא פלשתים משלים בישראל (שופטים י"ד, ד').
כבר מתחילת דרכו:
ותלד האשה בן ותקרא את שמו שמשון ויגדל הנער ויברכהו ה' (שופטים י"ג, כ"ד).
ודרשו חז"ל (סוטה י' ע"א):
ויגדל הנער ויברכהו ה' במה ברכו אמר רב יהודה אמר רב שברכו באמתו אמתו כבני אדם וזרעו כנחל שוטף.
השיער שגידל כנזיר אלוקים, בא למעט אור גבורתו ולהתאימה למציאות, שתוכל לקבל גבורתו ולהיות מושפעת ממנה.
שמשון לא פירש נכון כוח גבורתו וברכת ה' עליו, והלך אחר עינו בבקשו נשים לעצמו.
בסופו של דבר, זה מה שהפיל אותו.
שמואל בא בכח רוחניותו. מלחמתו בפלשתים היתה מכח תפילה וקרבן.
ויהי שמואל מעלה העולה ופלשתים נגשו למלחמה בישראל וירעם ידוד בקול גדול ביום ההוא על פלשתים ויהמם וינגפו לפני ישראל (שמואל א', ז', י')
וכל זה בא אחר ששבו ישראל אל ה' בצום, תפילה וקרבנות.
שערו של שמואל בא להופיע את כוחו הרוחני שיוכלו העם לקבלו. מצמצם הוא את האור על מנת שיוכל להתחבר אל המציאות.
יש בשיער הנזיר בחינה של מיזוג האור המשפיע והצמצום. אור גדול השואף להופיע בעולם, ומצטמצם בצינורות דקים של השיער על מנת שיוכל העולם לקבל האור. בחינה זו שייכת לגזירה שוה הממזגת כלשון האר"י.
שמשון היה גלגול נדב ואף שמואל גלגול נדב ואביהוא.
שמשון הוא תיקון נדב שלא נשא אישה והיה שתוי בעבודתו.
שמשון פועל נגד פלשתים באמצעות נשים. מאת ה' היתה זאת לבקש תואנה על ידי נשים. בזה מתקן חטאם שלא נשאו נשים.
שמשון הלך אחר עינו ונשיו הפילו אותו. מתוך הצורך לתקן, נשתעבד לנשים עד איבוד עצמיותו. שיערו היה הדרך להופיע את כוחו באופן שהעולם יוכל לקבלו. כשגילחו שערו לא היה לכוח גבורתו דרך להופיע בעולם.
שמואל היה תיקון נדב ואביהוא ברוחניותם. כח נבואתו בא מהם והוא תיקן רוחניותם על ידי שתהא מלובשת בעולם ותופיע בצורה מתוקנת. מכאן שיער נזירותו שהוא הצורה בה מתלבשת רוחניותו ומופיעה בעולם בצורה מצומצמת.
נדב ואביהוא חטאו בכמה דברים, שיש להם מכנה משותף.
רוחניותם היתה ללא איזון, נבואה בהפלגה רבה. לא ידעו גבולות.
הם לא נשאו נשים כיון שאשה לוקחת כוחו של אדם ומגבילה את עצמיותו. "והיו לבשר אחד" – שניהם יחדיו ולא הוא לבדו. זה מגביל ומאזן את כוחו.
הם עבדו שתויי יין, המעצים את כוחו של אדם מעל טבעו הרגיל ואף הורו הלכה בפני רבם ללא גבולות.
"ויהי איש אחד" – אביהם היה "אחד" המבטא מיזוג של כוחות לכלל אישיות אחת.
כך דורשים "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד".
על כן נבחר "איש אחד" להוליד את תיקון נדב ואביהוא.
שמשון תקן את רווקותם. נשים מילאו את עולמו והן היו התואנה להופיע כח גבורתו. הם איזנו את עוצמתו הרוחנית שהתבטא בנזירותו. תורתנו הקדושה לא אוסרת על נזיר קשר עם אשה, היא אוסרת יין וטומאת מתים אבל לא נשים וטומאת קרי. על כן הוא המתקן חטא נדב ואביהוא שחשבו שרוחניות כרוכה באיסור קשר עם אשה.
שמשון תיקן את חטא נדב ואביהוא. אמנם תיקונו היה בדרך של הקיצוניות השניה שהלך אחר עינו. אעפ"כ תיקון הוא לחטא נדב ומלמדנו שהדרך להנהיג את ישראל מחייבת קשר עם אשה.
נזירותו מבטאת את רוחניותו הגדולה והעצומה, והיא מתאזנת על ידי נישואיו ונשיו, שהן סיבה להופעת גבורתו ומנהיגותו ונצחונו על פלשתים.
ריבוי שערותיו בא לצמצם כח רוחניותו שיוכל העולם לקבל עצמתו בצורה מאוזנת.
אף שמואל בא לתקן את חטא נדב ואביהוא. ואף הוא קיבל עוצמה רוחנית גדולה מבטן.
אף נזירותו באה לבטא את עצמת רוחניותו, וריבוי שערותיו אף הוא בא לצמצם אורו שיוכל העולם לקבלו.
שמואל ברוחניות ושמשון בגבורתו. וילפינן גזירה שוה "מורה" "מורה", ליתן את של זה בזה ואת של זה בזה לומר לך ששמשון היה משופע ברוחניות, ושמואל היה מנהיג גם בגבורתו.
שניהם תיקנו חטאי נדב ואביהוא וזכו להנהיג את ישראל ולהושיעם מיד פלשתים.