קידושין ע"ז (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה

הרב יהושע ויצמן
ה׳ באב ה׳תש״מ
 
18/07/1980

י"ג מידות

קידושין ע"ז (ע"ב):

זונה למה נאמרה נאמר כאן זונה ונאמר להלן זונה מה כאן זרעו חולין אף להלן זרעו חולין.

איסורי כהן גדול בזונה בא משום קישורו אל הקדש העליון.
אצל כהן גדול, המשכיות הדורות, היא המובילה ומכוונת את היצר והתאווה. על כן אם אישה שנבעלה בלא קידושין, בפסולי חיתון, והיצר היה מנותק מהמשכיות הדורות בקדושה, ואינו אלא התפרצות תאוה מנותקת מן האידיאל, אישה כזו אינה יכולה להתחבר חיבור גמור לכהן גדול. הקשר עימה אינו אלא חילול הקדש וניתוקו מן האידיאל העליון.
על כן יש איסור מיוחד של זונה בכהן גדול ואמירה שביאתו בזונה מחללת את זרעו.
כהן הדיוט נלמד מכהן גדול בגזירה שוה "זונה" "זונה" שאף זרעו מתחלל בביאה זו.
גם כהן הדיוט מחוייב בקדושת זרעו. אף הוא ממשיך את הקדש העליון בהמשכיות הדורות. כך עליו לראות את היצר והתאוה. אף הם מתקדשים וממשיכים בקידושין, ועליו להתייחד רק עם אשה שלא נבעלה בביאת זנות שלא בקידושין.
הגזירה השוה המשוה כהן הדיוט לכהן גדול מלמדת על האחריות הגדולה של כל כהן להמשיך זרע הכהונה בקדושה מתוך אידיאל של נצחיות הקדושה בישראל.
כהן הדיוט אינו יכול לצאת מתפקידו, ולנתק עצמו, יצרו ותאוותו מן האידיאל. אף הוא מצווה שלא יחלל זרעו בביאת זנות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן