סנהדרין פ"ז (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
סנהדרין פ"ז (ע"א):
תנו רבנן זקן ממרא אינו חייב אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר על דבר שעיקרו מדברי תורה ופירושו מדברי סופרים רבי שמעון אומר אפילו דקדוק אחד מדקדוקי סופרים מאי טעמא דרבי מאיר גמר דבר דבר כתיב הכא כי יפלא ממך דבר למשפט וכתיב התם ונעלם דבר מעיני הקהל מה להלן דבר שחייב על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף כאן דבר שחייב על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת.
המילה "דבר" נלמדת בגזירה שוה בכמה מקומות וכבר העיר על כך ב"מצפה איתן" סנהדרין דף ט"ז. ויש להוסיף על דבריו את הלימוד "דבר דבר מממון" (סוטה דף ג' ע"א)
נראה לבאר שהמילה "דבר", סתמית היא ולא מתבאר איזה דבר, ועל כן באה הגזירה השוה ומגלה את הנעלם (ע' במבוא לגזירה שוה)
בסוגיין, גם הנושאים קרובים ודומים. זקן ממרא הטועה ומטעה בדין, וסנהדרין הטועין ומטעין את הקהל בדין תורה, על כן המילה "דבר" המציינת את אופי הדין בו נעשתה הטעות ראויה להתפרש במידת גזירה שוה המגלה את הנעלם ומשוה בין הלכות אשר קרובות הן בפנימיותן.