סנהדרין ע"ג (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
סנהדרין ע"ג (ע"ב):
ולרבי אלעזר ברבי שמעון דאמר מחלל את השבת ניתן להצילו בנפשו דאתיא שבת מחילול חילול מעבודת כוכבים.
עי' תוד"ה חילול שכתב שרק ע"ז ושבת נאמר בהם חילול בקשר למיתה.
נראה שמילת "חילול" שתי הוראות לה. מלשון חלל, "כי ימצא חלל באדמה" וזה בקשר למיתה ועוד הוראה מלשון "חולין" וזה בשאר מקומות.
חידושו של ר' אליעזר בן רבי שמעון הוא ללמוד בג"ש שאכן חילול זה בחי' חלל.
הגזירה השוה באה משום ההשויה שבין עבודת כוכבים לשבת שהשבת יסוד לאמונת הבריאה ולהשגחת השי"ת על עולמו וכבר השוו חז"ל במאמריהם בין שבת לעכו"ם. כך אמרו על האוכל שלש סעודות שאפי' עובד ע"ז מוחלין לו והוא כי קשור לאמונת הבריאה ועוד מאמרים בענין זה.