הוריות ח' (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
הוריות ח' (ע"א):
רבי אומר נאמר כאן עליה ונאמר להלן עליה מה להלן דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת אף כאן דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת.
נאמר בפר העלם דבר (ויקרא ד', י"ד):
ונודעה החטאת אשר חטאו עליה.
ונאמר באיסור אחות אשה (ויקרא י"ח, י"ח):
ואשה אל אחתה לא תקח לצרר לגלות ערותה עליה בחייה.
בשני המקומות המילה עליה סתומה ומיותרת, ופרשוה בדרכים שונות (ע' כתב וקבלה בפ' ד' וחזקוני בפרק י"ח).
נראה שלפי הלימוד בגזירה שוה שביאור המילה שוה בשתי הפרשיות והוראתו היא "על גבה" דהיינו שעוברים ופוגעים בה. בפרק ד' אשר חטאו עליה היינו שעברו עליה ופגעו באיסור ובפרק י"ח היינו שמגלה ערוותה של אחות אשתו על גבה מתוך פגיעה בה.
באחות אשה נאמר בפרשה ונכרתו הנפשות העושות מקרב עמם (ויקרא י"ח, כ"ט) הכריתה מהאומה הישראלית מבטאת איסור הנוגע לעצם קיום האומה ולשייכות כל אחד לאומה הישראלית.
הלימוד הוא דווקא מאחות אשה שכן היה מקום לומר שאחות אשה אינו איסור עצמי שהרי יעקב לקח שתי אחיות אשר בנו שתיהן את בית ישראל. קמ"ל שאחר מתן תורה זה איסור חמור עצמי שיש בו כרת והמה כורתים שניהם עצמם מבית ישראל.
ומהם לומדים על הוראת ב"ד שיש כאן פגיעה עצמית בשרש האומה וצריכים כפרה אפילו בשוגג. דווקא איסור כרת מחבר את בית הדין לאומה ולקהל בכללו כי זה נוגע לעצם קיומה של האומה ולעצם הקשר של התורה והעם.
המילה "עליה" הנלמדת בגזירה שוה יש לה משמעת מיוחדת. חז"ל לומדים ש"אין "על" אלא תשובה שנאמר "נאום הגבר הוקם על" שהקים עולה של תשובה". יתכן שהמשמעות היא שהחטא נמצא על האדם ועל המציאות ואינו חודר ופוגע בנשמת האדם והאומה. לכן יש תשובה המנקה את האדם והעם מן החטא החיצוני אשר עליהם.
גזירה שוה מבטאת מידת הרחמים. דווקא האיסור החמור הנלמד בגזירה שוה מלמד אותנו שעל הכל יש תשובה וכפרה. הכל "הוקם על" ולא פוגע בתוך פנימיות המציאות. זו אולי אחת המשמעויות של הלימוד בג"ש.