בבא מציעא ס"א (ע"א) – לימוד מבנין אב
בבא מציעא ס"א (ע"א):
אלא לא לכתוב רחמנא לאו בגזל ותיתי מהנך דמאי פרכת מה לרבית שכן חידוש אונאה תוכיח מה לאונאה שכן לא ידע ומחיל רבית תוכיח וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שכן גוזלו אף אני אביא גזל.
חידוש חידשה לנו התורה "שלי שלי ושלך שלך". הדרך על ידה מוציא האדם את העולם אל הפועל, מיישבו ומשכללו היא על ידי קניינו.
עומק יש בצורה זו של היצירה. האדם קשור לעולם ואינו יכול להינתק ממנו. צריך הוא לאוכל לבגדים לבית ולכלים, כל אלו מצריכים את האדם להתחבר לעולם לשכללו ולתקנו.
ממונו של אדם מעמידו על רגליו ומאפשר לו להתקיים.
קניינו של אדם הוא חלק מהוייתו.
אפשר בהחלט להגדיר יחס אדם אל ממונו שזו בחינה של "תפארת אדם" בנטותו לצד נצח והוד שהם ממונו של אדם המעמידו על רגליו והם בחי' תולדה הנובעת ממנו.
הצורה שבה שומרת התורה על קניינו של אדם היא באיסורים החמורים של פגיעה בבעלותו. אם זה בצורה של נזק ואם בצורה של גזילה אונאה וריבית.
על כן למדו מצוות אלו בבנין אב שהיא בחי' תפארת הנוטה לצד נצח והוד.