הקדמה לכל אבות נזיקין – לימוד מבנין אב

הרב יהושע ויצמן
ה׳ באב ה׳תש״מ
 
18/07/1980

י"ג מידות

אבות נזיקין שייכים למידת בנין אב.
במשנה למדו בלימוד "הצד השוה" שיהא בחי' "במה הצד" ו"מה מצינו" שהם במידת בנין אב.
גם בהמשך בדף ה' אמרו שכולהו אי שדית בור בנייהו אתיא במה הצד לבר מקרן ולמאן דאמר קרן עדיפא, אף קרן, זה לימוד מובהק של בנין אב1.
עצם המושג "אבות" בו פותחת המסכת וסדרי נזיקין אף הוא רומז למידת בנין אב. "אבות מכלל דאיכא תולדות".
מידה זו מבוארת על פי האר"י שהיא הנהגת התפארת בנטותה לצד נצח ו/או הוד.
סדר נזיקין עוסק בעיקר בדיני ממונות. בבא קמא עוסקת באחריות האדם ל"התנהגות" ממונו.
המיוחד בממונו של אדם שהוא נמצא מחוץ לגופו ולעצמו. "לבר מגופא". כך לשון הכלי יקר (דברים י"א, ו'):

ואת כל היקום אשר ברגליהם. פירש רש"י זה ממונו של אדם המקיימו על רגליו, וכי מי שאין לו ממון – חיגר ברגליו, ולא עמדה לו כל חכמתו ושאר המעלות האנושיות? ונראה שבגנות קנין הממון הוא מדבר, כי הוא הפחות שבכל ד' מעלות שמנה הרמב"ם (בח' פרקים) והם: החכמה, והגבורה, והמדות, והעושר, כי כולם דבוקים באדם, והעושר חוץ ממנו, כי החכמה מקורה בראש ובמוח ולב, והגבורה מקורה בלב, כי מי שהוא רך הלבב אינו גבור, אבל העושר דבוק ברגלו, כי יתרון ארץ בכל היא, (קהלת ה ח) והארץ מדרס לרגליו.

הביטוי לבר מגופא מתייחס לנצח והוד שהם גם נקראים רגלי האדם. על כן ממונו של אדם שמעמידו על רגליו נבחן כנצח והוד.
כך לשון הרמ"ז על הזהר (שמות):

והנה הממון שהוא יותר חיצוני הוא מסוד העיבור שהוא החיצון שבכולם וה"ס נה"י כנודע ליודעים, ועל כן נקרא הממון (דברים יא, ו) היקום אשר ברגליהם, ואמרו רז"ל יז) איזהו דבר שמעמיד אדם על רגליו הוי אומר זה ממונו.

וכן בקהילת יעקב ערך ה':

היקום הוא בחינת נצח הוד, וזה שאמר (דברים י"א ו') כל היקום אשר ברגליהם, והוא סוד כנישו דברכאן אשר בנצח הוד, וזה סוד היקום אשר ברגליהם ודרשו רז"ל (פסחים קי"ט.) זה ממונו של אדם.

על כן ענין נזקי ממון שהם אחריות האדם להתנהגות ממונו הנעשה מחוץ לרשותו2, שייכים במיוחד למידת בנין אב.
ויש להוסיף , ש"האדם" הוא במידת תפארת3 כמו שנאמר "תפארת אדם לשבת בית". האדם בנטותו לצד ממונו, דהיינו באחריותו למעשה ממונו, הוא ממשיך עצמו אל מחוץ לעצמו, למה שנקרא תולדותיו בניו ובנייניו. וזה עומק מידת בנין אב.


1 ע' לשון החתם סופר שהגדיר הלימוד במפורש כבנין אב.
2 כמו שלמדו מן הפסוק "ובער בשדה אחר" שברשות המזיק פטור מן הכל.
3 פרדס רימונים לרמ"ק, שער ערכי הכיוניים בשם רע"מ פנחס (דף רנ"ה):"תפארת, איהו סליק לאתקרי אדם, הדא הוא דכתיב, (ישעיה מד יג) כתפארת אדם".

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן