ספרי שלח (ט') – לימוד מדבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו

הרב יהושע ויצמן
ה׳ באב ה׳תש״מ
 
18/07/1980

י"ג מידות

ספרי שלח על הפסוק "למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי והייתם קדושים לאלקיכם":

"והייתם קדושים לאלהיכם" – זו קדושת כל המצות. אתה אומר זו קדושת מצות או אינו אלא קדושת ציצית אמרת במה ענין מדבר בקדושת כל המצות. רבי אומר זו קדושת ציצית אתה אומר זו קדושת ציצית או אינו אלא קדושת הגוף כשהוא אומר ויקרא יט קדושים תהיו הרי כל המצות האמורות הא מה ת"ל והייתם קדושים לאלהיכם זו קדושת ציצית מגיד שהציצית מוספת קדושה לישראל.

תנא קמא למד בדבר הלמד מעניינו שמדובר על קדושת כל המצוות.
בביאור מידה זו כתב האר"י ש"דבר" זו המלכות, "הלמד" היינו בנצח והוד שבמלכות, שהם בחי' "לימודי ה'", "מעניינו" – מענין וא"ו שהיא התפארת.
בהנהגת מידה זו יש לומר, שהמלכות בנצח והוד שבה, היינו רגליה של המלכות. מצאנו הנהגה מעין זו בדברי הזוהר פרשת פקודי בענין ההיכלות דקדושה.
בפתיחת הדברים אמר רבי שמעון:

רבי שמעון קם ואמר, זכאה חולקא דילך אדם קדמאה, ברירא דכל נבראין דקיימין בעלמא, דרבי לך קודשא בריך הוא על כלא, ואעיל לך בגנתא דעדן, ואתקין לך שבעה חופות ביה, לאשתעשעא בענוגא דנעם עלאה, כמה דאת אמר (תהלים כז ד) לחזות בנעם ה' ולבקר בהיכלו, לחזות בנעם ה' לעילא, ולבקר בהיכלו לתתא. לחזות בנעם יהו"ה, באינון שבעה רקיעין לעילא, ולבקר בהיכלו, באינון שבעה רקיעין דלתתא, ואלין קיימין, אלין לקביל אלין. ובכלהו קמת בגנתא דעדן, אינון שבעה חופות עלאין קדישין, קיימו עלך לעילא לאתעטרא בהו, ואינון שבעה תתאין קמת בהו לאשתעשעא בהו, ובכלהו אשלים לך מארך למהוי שלים בכלא. עד דאתדחו רגלך בתר עיטא דההוא חויא בישא, ואתתרכת מגנתא דעדן, וגרמת מותא לך ולכל עלמא, בגין דשבקת אלין עדונין דלעילא ותתא, ואתמשכת בתר אינון כסופין מסאבין דאקרון ראש פתנים, דגופא משיך בהו ולא רוחא, כמה דאת אמר (דברים לב לג) וראש פתנים אכזר, וכתיב ענבימו ענבי ראש.
תרגום הסולם: רבי שמעון קם ואמר אשרי חלקך אדם הראשון בחיר כל הנבראים הנמצאים בעולם, שהגדיל אותך הקב"ה על הכול, והכניסך בגן עדן, והתקין לך ז' חופות, להשתעשע בו בעונג נועם העליון, כש"א, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו. לחזות בנועם ה', הוא למעלה, ולבקר בהיכלו, היינו למטה, לחזות בנועם ה', באלו ז' רקיעים שלמעלה, ולבקר בהיכלו, באלו שבעה רקיעים שלמטה, ואלו עומדים כנגד אלו. ובכולם, עמדת בגן עדן. אלו ז' חופות העליונים הקדושים, עמדו עליך למעלה להתעטר בהם, ואלו התחתונים, עמדת בהם, להשתעשע בהם. ובכולם השלים אותך אדונך, להיות שלם בכל. עד שנדחו רגליך אחר עצת הנחש הרע ההוא, ונגרשת מגן עדן, וגרמת לך מות לך ולכל העולם, כי עזבת אלו העדונים שמעלה ושלמטה, ונמשכת אחרי אלו השתוקקויות הטמאות, הנקראים ראש פתנים, אשר הגוף נמשך אחריהן ולא הרוח, כמש"א וראש פתנים אכזר, וכתוב ענבימו ענבי ראש.

ובפירוש הסולם:

ולבקר בהיכלו היינו למטה במלכות… אלו שבעה רקיעים שלמטה של המלכות… ובכולם בז' רקיעים דז"א ובז' דמלכות עמדת בגן עדן… עד שנדחו רגלך אחר עצת הנחש הרע ההוא ונגרשת מגן עדן.

ובהמשך מדבר הזהר על היכל לבנת הספיר שהוא ראשון מלמטה למעלה (בפירוש הסולם):

וזה הוא התחלה לסוד האמונה דהיינו התחלה לסוד המלכות דאצילות… נביאי האמת היו רואים מתוך המראה שאינה מאירה הזו שהיא המלכות ובשביל שזה ההיכל הוא התחלה לאמונה דהיינו התחלה למלכות דאצילות כנ"ל כתוב תחלת דבר ה' בהושע, שראה מתוך המדרגה הזו דהיינו הכל הוא הראשון שהוא התחלה לכל המדרגות לעלות למעלה וסוף לכל המדרגות לרדת למטה להסט"א חלילה.

הושע היה מפחד לראות למטה את המדרגות אליהן נפלו בני ישראל ולכן ראה את זה מתוך היכל זה, כי להיות היכל זה בחינת מלכות על כן שייך בה ראייה כי אין ראייה אלא במלכות. כיון שראה מתוך דיבור ה' אליו שהבטיחו שלא ייפול ואמר לו קח לך וגו' לא חשש מנפילה.
נראה שמידה זו של דבר הלמד מעניינו היא הנהגת המלכות בנצח והוד שבה שהם רגליה ויש חשש שחלילה "רגליה יורדות למוות" שממנה אפשר ליפול למדרגות התחתונות הטמאות.
על כן למד מעניינו, שהנצח והוד קשורים למעלה לתפארת. כשהכל נעשה במצוות התורה אין חשש שתהיה נפילה, אלא אדרבה הקישור למדרגות העליונות הקדושות שומר ומבטיח שהכל יהיה רק בבחינה עליה למעלה.

וזה עומק הלימוד בספרי במידת דבר הלמד מעניינו שהמצוות הם שמירה לאדם להתקדש:

והייתם קדושים לאלקיכם זו קדושת כל המצוות… אמרת במה הענין מדבר בקדושת כל המצוות.

לא רק מצוות ציצית שומרת על האדם, כי אם "כל מצוותי". כל המצוות ניתנו לאדם למען יהיה קשור בכל מעשיו לתורה, למידת תפארת המעלה אותו למעלה.
בכל מעשה צריך האדם לחשוב אם יש שם איזו מצוה שתקשור אותו לתורה ויעשה הכל כהלכה. גם בהליכתו למקומות שיש בהם חשש טומאה, יחשוב על המצוות שעושה שם והם ישמרהו בקדושתו.
זו הנהגת דבר הלמד מעניינו, שכשהולכים למקום שיש חשש נפילה צריך להיאחז בענין וא"ו שהוא התורה הקדושה שהיא במידת התפארת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן