מנחות כ' (ע"א) – לימוד מכלל ופרט וכלל

הגמרא מבארת את הברייתא המדברת על הצורך במליחת קרבנות בדרך של לימוד כלל ופרט וכלל:

אימא קרבן כלל ומנחה פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט מנחה אין מידי אחרינא לא הדר אמר על כל קרבנך חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש שאחרים באין חובה לה אף כל שאחרים באין חובה לה.

ובהמשך בדף כ"א מוסיפה הגמרא דעת רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא:

דתניא רבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר מה הפרט מפורש דבר שמקבל טומאה ועולה לאשים וישנו על מזבח החיצון אף כל דבר המקבל טומאה ועולה לאשים וישנו על מזבח החיצון.

בפרדס רימונים שער כ"ג פרק י' על מילת "ים" כתב:

ואפשר לומר כי ענין המלח מיעוטו יפה ורובו קשה. ולכן כאשר יהיה המלח הנרצה במלת ים המלח מלח מועט, יורה על השקט הדין והמתקתו ע"י ברית מלח שהוא הצדיק, כדרך המלח שמדרכו להטעים המר והתפל.

המלח ממתק את המרירות והתפלות.
האר"י ביאר שאין הדין נמתק אלא בשורשו.
ביאור הדברים הוא שהדין והמרירות הם תוצאה של ניתוק מהשורש. מיתוקם יבוא על ידי חיבורם אל השרש.
נראה שתהליך של כלל ופרט וכלל יש בו משום תיקון הדין בשורשו.
כך היא לשון הרב קוק בביאורו לכלל ופרט וכלל:

ההופעה הכללית של אור כל עולמי עד, מקור ההויה, ביסוד העליון, מעין החיים העליונים, רז המחשבה הכוללת הכל, – כל הפרטים הלא כלולים הם בה ועמה הם מתאחדים. ומציאותם של הפרטים בעליוניות מצבם היא הרבה יותר נשגבה ויותר מהותית ממציאותם החלשה ברדתם במקומם עד שהם נראים בצורה של פרטים.

"הצורה החלשה" היא בחי' של מרירות ותפלות הנגרמים מריחוק הפרט ממקורו. זה מצב הדורש תיקון.
וממשיך הרב שם:

… ועל כן אין להם עמדה עצמית בפרטיותם, ומקלטם המציאותי מוכרח להיות לשוב אל הכלל, שהוא מצוי בכל מקום, בראשית המציאות ובאחריתו, ברומו ובשפלותו, במרומי רומו ובעומק תהומו

.
חזרת הפרט אל הכלל יש בו משום מידת תיקון ומיתוק הדין בשורשו.
נראה שזה תהליך של המלחת הקרבנות. המלח "ממתקת את הבשר" (ברכות ה') יש בו מידת תיקון הדין בשרשו. המלח עצמו בא מן הים. הוא בחינה של כלל ופרט שכן הוא ביטוי פרטי לים הגדול. בהיפגשו עם הבשר או המנחה נעשה הוא חלק מהם ומחבר אותם אל השורש.
המלח הוא החלק הדומם, המשלים את כל חלקי הטבע המתבטאים בקרבנות. הדומם יש בו בחינה של כלל. אין בו את המיוחדות הפרטית המתגלה בכח החיים של הצומח או החי. קרוב הוא אל רצון ה' המקורי. מכל הדומם נבחר המלח שמקורו הוא במים התהומיים הבאים לגילוי בים¹. הוא אשר גם ממתק את המרירות ומחזיר הדין לשורשו.

---

¹ עי' זהר שמות ד"ף מ"ב תיאור המים הבאים מן התהום הבלתי נתפס עד להיותם לשבעה נחלים הנתפסים והמושגים. בדרך הם עוברים בים שהוא בחי' בינה שהיא כוללת את כל הקצוות הפרטיות.

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם *

אימייל *