י"ג מידות

ערכין ל”א (ע”ב) – לימוד מגזירה שוה

ערכין ל”א (ע”ב):

אמר רבי אבא בר ממל מכר שני בתי ערי חומה אחד בחמשה עשר באדר הראשון ואחד באחד באדר השני זה שמכר לו באדר השני כיון שהגיע יום אחד באדר של שנה הבאה עלתה לו שנה זה שמכר לו בחמשה עשר של אדר הראשון לא עלתה לו שנה עד חמשה עשר באדר של שנה הבאה מתקיף לה רבינא ולימא ליה אנא קדים שחין נורא מקמא דידך משום דאמר ליה את נחית לעיבורא: וא”ר אבא בר ממל נולדו לו שני טלאים אחד בחמשה עשר של אדר הראשון ואחד באחד באדר השני זה שנולד באדר השני כיון שהגיע יום אחד באדר (השני) של שנה הבאה עלתה לו שנה זה שנולד לו בחמשה עשר באדר הראשון לא עלתה לו שנה עד חמשה עשר באדר של שנה הבאה מתקיף לה רבינא ולימא ליה אנא קדים אכיל ירוקא מקמא דידך משום דאמר ליה את נחיתת לעיבורא אנא לא נחיתנא לעיבורא הא תו למה לי היינו הך מהו דתימא התם דכתיב תמימה הכא דלא כתיב תמימה לא קא משמע לן דשנה שנה מהדדי גמרי.

ועי’ בפירוש רבנו גרשם:

כתיב גבי ערי חומה שנה וכתיב בטלאים שנה שה תמים זכר בן שנה מה להלן תמימה דהיכא דנחית לעיבורא מחשבין לו שנת עיבור אף הכא נמי.

משמע מלשונו שהלימוד בגזירה שוה ועי’ מש”כ ר”ה ז’-ט’.
ויש להוסיף ש”תמימה” היינו שנה שלימה. השנה נמדדת בחדשים כמו שנאמר “לחדשי השנה” חדשים אתה מונה לשנים ולא ימים.
הביטוי “חדשי השנה” ממזג את השמש והירח. “חדש” הלא הוא לפי הירח המתחדש ו”שנה” נמדדת לפי השמש. המיזוג ביניהם מוליד את חדש העיבור הבא למזגם ולהשוותם על כן שנה תמימה בא להדגיש את תוספת חדש העיבור.
מיזוג השנה ראוי להיות נלמד בגזירה שוה שהיא מידה ממזגת ומחברת ועל כן חיבור ומיזוג השמש והירח נלמד כאן בג”ש “שנה” “שנה”.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.