י"ג מידות

מנחות כ’ (ע”א) – לימוד מגזירה שוה

מנחות כ’ (ע”א):

… ר’ שמעון אומר נאמר כאן ברית מלח עולם הוא ונאמר להלן ברית כהונת עולם כשם שאי אפשר לקרבנות בלא כהונה כך אי אפשר לקרבנות בלא מלח.

עי’ מה שכתבנו ביומא (נ”ד ע”א) ובברכות (דף ה’) שהמלח הוא דין והלימוד בג”ש בא למתק את הדין עיי”ש.
בסוגייתנו הדבר מבאר באופן נפלא שהגזירה השוה ממזגת את הדין – המלח – עם החסד – הכהונה1. בשניהם נאמר ברית עולם.
ברית היא לעולם בחינה אמצעית. עי’ בדברי הרמ”ק בפרדס (שער כ”ג פרק ב’) שהברית “מתייחס אל ג’ מקומות אל המלכות ואל היסוד ואל התפארת”
שלשתן מידות אמצעיות המחברות בין מעלה ומטה ובין ימין לשמאל.


1 עי’ זהר ויחי דף רמ”א:
ועי’ בפירוש הרמ”ק לדברי הזהר (פרדס רימונים שער כ”ג פרק י’): “ובזהר פרשת ויחי (דרמ”א) פירש הפך זה שנקרא המלכות ים המלח בהיות המלכות יונקת מהיסוד הנקרא ברית מלח ועל ידו השקט הדין כי מלח מטעים המר והתפל. ובודאי הני פי’ קשו אהדדי. ואפשר לומר כי ענין המלח מיעוטו יפה ורובו קשה. ולכן כאשר יהיה המלח הנרצה במלת ים המלח מלח מועט, יורה על השקט הדין והמתקתו ע”י ברית מלח שהוא הצדיק, כדרך המלח שמדרכו להטעים המר והתפל”.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.