זבחים ס"ג (ע"א) – לימוד מקל וחומר
זבחים ס"ג (ע"א):
אמר רבי יוחנן שלמים ששחטן בהיכל כשרים שנאמר ושחטו (אותו) פתח אהל מועד ולא יהא טפל חמור מן העיקר.
ופרש"י:
דכיון דטפל חזי להו כ"ש עיקר.
ובהמשך מחלקת הגמ' בין עבודה לאכילה, שגדר זה שלא יהא טפל חמור מן העיקר הוא רק בעבודה "דאדם עובד במקום רבו" וככל שקרוב יותר לרב ראוי יותר לעבודה.
העבודה היא קשר וקרבה לרבו. הקרבה היא בחינת רחמים והרחוק הוא דין (עי' במבוא) על כן אם מקום טפל שרחוק יותר והקשר פחוּת יותר, מ"מ מועילה שם שחיטה, קל וחומר למקום קרוב יותר שתועיל השחיטה שהוא במקום רבו וראוי לקרבה ולקשר.
אגב, למדנו מכאן שאכילה צורך העבד היא וכאילו אוכל לעצמו משום צורך שלו, וזה פחות מתאים במקום רבו ואף בזה יש לדון.