י"ג מידות

זבחים נ’ (ע”א) – לימוד מגזירה שוה

זבחים נ’ (ע”א):

אלא אמר רבא תניא וקרבו ופרשו והוציא מלמד שמוציאו שלם יכול ישרפנו שלם נאמר כאן ראשו וכרעיו ונאמר להלן ראשו וכרעיו מה להלן ע”י ניתוח אף כאן על ידי ניתוח אי מה להלן בהפשט אף כאן נמי בהפשט תלמוד לומר וקרבו ופרשו מאי תלמודא א”ר פפא כשם שפרשו בקרבו כך בשרו בעורו ותניא רבי אומר נאמר כאן עור ובשר [ופרש] ונאמר להלן עור ובשר ופרש מה להלן ע”י ניתוח שלא בהפשט אף כאן ע”י ניתוח שלא בהפשט.

יש בשריפת הפר של חטאת פנימית משהו שהוא בחי’ עולה. אף שאינו דומה, שכן עולה, עולה על המזבח והיא נאכלת על ידי המזבח, משא”כ פר חטאת פנימית שנשרף ולא מתקיים בו אכילת מזבח.
ניתוח איברי העולה מבטאים את הדיוק במעשים. פר העולה, מבטא את עבודת האדם באיבריו ובמעשיו שהכל עולה ומתעלה על ידי הקרבן. הניתוח לאיברים בא לציין את הדיוק שיש בבחינות שונות של מעשים. יש מעשים המבטאים רצון ויש המבטאים שכל כמ”ש הרב קוק על “ורחצו ממנו את ידיהם ואת רגליהם” שהידיים מכון השכל והרגליים מכון הרצון. הקרב הוא החלק בו נעשה הבירור של האוכל מן הפסולת וכן הלאה כל אבר עם משמעותו ועלייתו לקרבן המבטאת עליית האדם במעלות התורה.
חטאות הפנימיות אמנם אינן נאכלות, לא כחטאות חיצוניות הנאכלות על ידי הכהנים ולא כעולה הנאכלת על ידי אש המזבח. הן נשרפות ולכן אין הפשט עור שהוא רק במקרה שהבשר נאכל, כיון שאינו נאכל אלא נשרף ולכן גם העור הראוי לשריפה נשרף.
אף על פי כן יש בהן רושם של עולה, דבר המבטא את העליה של כל הקשורים לפר הנשרף. וכיון שיש כאן עליה, יש גם ניתוח לאיברים, לדייק את העליה בכל תחום שהאיברים מופקדים עליו.
הלימוד בגזירה שוה מבטא, על פי הרב קוק, את הקשר הפנימי בין הנושאים הנלמדים.
כאן למדו פר הנשרף מקרבן עולה, והקשר הפנימי נראה כמו שביארנו.
גם הלימוד “עור ובשר” “עור ובשר” יתפרש בצורה דומה כמו שביארנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.