זבחים נ"ג (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
הגמרא מביאה מחלוקת תנאים על זריקת דם העולה שנאמר בה שתי מתנות שהן ארבע.
כתנאי יכול יזרקנו זריקה אחת ת"ל סביב אי סביב יכול יקיפנו כחוט ת"ל וזרקו הא כיצד כמין גמא (ודמה טעון) שתי מתנות שהן ארבע ר' ישמעאל אומר נאמר כאן סביב ונאמר להלן סביב מה להלן פיסוק וארבע מתנות אף כאן פיסוק וארבע מתנות.
רבי ישמעאל לומד גזירה שוה "סביב" "סביב".
בעולה נאמר (ויקרא א', ה'):
והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב אשר פתח אוהל מועד.
ובפר החטאת בשעת חינוך המשכן בימי המילואים נאמר (ויקרא ח', ט"ו):
וישחט ויקח משה את הדם ויתן על קרנות המזבח סביב באצבעו.
וכשם שבמילואים ארבע מתנות פסוקות ונפרדות הן כשאר חטאות הניתנות על ארבע קרנות, כך גם סביב שנאמר בעולה, מתנות פסוקות הן וזו משמעות של סביב.
נראה שחידושו של רבי ישמעאל הוא ש"סביב" היינו כמה נקודות הקשורות זו בזו לא בקשר רציף על ידי משהו, כי אם מקומם קושר אותן זו לזו וזה עושה אותן סביב.
מידת התפארת הקושרת שש קצוות שהן בחי' של שש נקודות לפרצוף אחד ולמציאות אחת היא בחינת "סביב" שהן נקודות הקשורות זו לזו לעשותן מציאות אחת.
לכן יש ללמוד בגזירה שוה "סביב" "סביב" שמתנות פסוקות יוצרות "סביב" ונחשב הדבר לרצף מצד הקשר הפנימי שבין הנקודות.
בבא בתרא קנ"ט (ע"ב). בג"ש "סיבה" "סיבה" לשון תסוב נחלה ואף שם הנחלה עוברת מאדם לאדם, ואלו בחינות של שתי נקודות, וזה נחשבה ל"הסבה" לרצף והמשכיות. ההמשכיות נקראת לשון הסבת נחלה "ולא תסוב נחלה ממטה אל מטה".
בחינת "סביב" במקום (עולם) דומה לבחינת "תמיד" בזמן (שנה). אף ב"תמיד" יש תמיד שהוא ברצף "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה" ויש תמיד שהוא בתדירות קבועה ולא ברצף כגון עולת תמיד שנאמרה בה את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים.