זבחים נ"ט (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
לכו"ע ילפינו גזירה שוה "רבוע" "רבוע" רק נחלקו מה ילפינן ומהיכן:
ר' יהודה אומר נאמר כאן רבוע ונאמר להלן רבוע מה להלן מאמצעיתו היה מודד אף כאן מאמצעיתו היה מודד…
ור' יוסי כי גמר גזירה שוה בגובהה הוא דגמיר דתניא… רבי יוסי אומר נאמר כאן רבוע ונאמר להלן רבוע מה להלן גובהו פי שנים כארכו אף כאן פי שנים כארכו.
במזבח החיצון נאמר (שמות כ"ז, א'):
ועשית את המזבח עצי שטים חמש אמות ארך וחמש אמות רחב רבוע יהיה המזבח ושלש אמות קמתו.
ונאמר ביחזקאל (מ"ג, ט"ז):
והאריאל שתים עשרה ארך בשתים עשרה רחב רבוע אל ארבעת רבעיו.
ונאמר במזבח הפנימי (שמות ל', ב'):
אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קמתו ממנו קרנתיו.
רבי יהודה לומד מיחזקאל שהארך והרחב נמדדים מן האמצע כך שהם כפולים ממה שכתוב והיה ארך מזבח החיצון ורחבו עשר אמות.
רבי יוסי לומד ממזבח הפנימי שגובהו כפליים מאורכו ומזבח החיצון היה גובהו עשר אמות.
מה משמעות "רבוע יהיה"? נראה שהשיווי עומד ביסוד הדברים. כל הצדדים שווים ומתאימים ואין צד הטוען לבכורה ולגדלות. השל"ה כותב (ווי העמודים פרק ז'):
לכן הזהיר הקב"ה שהמזבח יהיה רבוע להודיע שהוא אחד ואין שני לו, כי הריבוע של המזבח יורה על ריבוע של עולם שאפס זולתו לגמור פינת רוח צפונית… ואם כן מכח הריבוע מוכח שה' אחד ושמו אחד ואין שני לו, כי הריבוע זה מורה על ריבוע של עולם.
ומתאימים הדברים להנהגת מדת גזירה שוה המאחדת כל הצדדים במידת התפארת ומשוה ביניהם. גם אחדות כל הכוחות היא ממידת גזירה שוה שהיא תפארת.