לחיות עם פרשת השבוע – מה התאריך היום?

משוכתב ללא עריכה ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה
הרב יהושע ויצמן
ה׳ בתשרי ה׳תשפ״א
 
23/09/2020

פרשת שבוע

בתחילתה של שנה חדשה, אנו קוראים את שירת האזינו. נתבונן באחד הפסוקים בשירת האזינו (דברים ל"ב, ז'-ט'):

זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ. בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ.

יש לנו מצוה לזכור את ימות העולם – ללמוד את ההיסטוריה, וללמוד ממנה – "בינו שנות דור ודור". עלינו ללמוד מהמציאות את תהלוכות ההנהגה האלוקית.
יש לנו ממי לקבל את ההסתכלות על התקופה – אבותינו ורבותינו מלמדים אותנו כיצד להבין את עומק הדור שאנו חיים בו.
מעבר להיסטוריה של העולם, יש משהו מיוחד בהיסטוריה של עם ישראל: "כי חלק ה' עמו". עם ישראל מגלה את ההופעה האלוקית בעולם, כפי שאומר הנביא:

וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם ה' וַאֲנִי אֵל (ישעיהו מ"ג, י"ב).
עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ (ישעיהו מ"ג, כ"א).

עם ישראל, בעצם מציאותם, "מספרים תהילות ה'" (עי' אורות, ישראל ותחייתו, א'). אנו מעידים על מציאות ה' בעצם קיומנו.

לדבר זה יש משמעות בהלכה. בגמרא מובא (קידושין ל"ג ע"א):

איסי בן יהודה אומר: "מפני שיבה תקום", אפילו כל שיבה במשמע.

לכן יש לכבד גם זקן גוי וגם זקן יהודי, אף אם איננו חכם בתורה.
הרמב"ם פסק את דברי הגמרא להלכה, בדרך שמעוררת שאלה (הל' תלמוד תורה פ"ו ה"ט):

מי שהוא זקן מופלג בזקנה, אף על פי שאינו חכם, עומדין לפניו. ואפילו החכם שהוא ילד עומד בפני הזקן המופלג בזקנה, ואינו חייב לעמוד מלא קומתו אלא כדי להדרו. ואפילו זקן כותי מהדרין אותו בדברים ונותנין לו יד לסמכו, שנאמר: "מפני שיבה תקום" כל שיבה במשמע.

הרמב"ם מחלק בין זקן יהודי, שיש לקום מפניו, ובין זקן גוי שיש "להדרו בדברים", אך אין צורך לעמוד בפניו. שואל על כך ה"כסף משנה":

אבל קשה, שכיון שרבינו סובר דכל שיבה ואפילו זקן אשמאי מרבה ואפילו כותי, מאן פלג ליה לחלק בין זקן כותי לזקני ישראל.

מה המקור של הרמב"ם לחלק בין זקן גוי ("כותי") לזקן יהודי? והרי כבוד שניהם נלמד מאותו פסוק – "מפני שיבה תקום"?!

נראה, שיש הבדל מהותי בין זקן גוי לזקן יהודי. זקן גוי אנו מכבדים בגלל חכמת החיים שלו. לא רק חכמת חיים פשוטה, של "איך להסתדר בחיים", אלא חכמת חיים עמוקה, והבנת הדרך הנכונה לחיות.
אך בזקן יהודי, יש יותר מכך. זקנתו איננה מקנה לו חכמת חיים בלבד. חייו הם גילוי אלוקי. מי שמתבונן על ההיסטוריה של עם ישראל לאורך תקופת חיים של אדם – עשרות שנים – רואה את טביעת האצבע של הקב"ה.
אדם שעבר את השואה, ולאחריה את הקמת מדינת ישראל, ואחרי כמה שנים את מלחמת ששת הימים – הוא חווה בחייו את ההשגחה האלוקית על עם ישראל. "זכור ימות עולם" – עלינו לזכור את הדברים המתרחשים בעולם, משום שדרך ההתבוננות בעולם אנו רואים "כי חלק ה' עמו". רואים את הגילוי האלוקי במופיע במהלכי החיים של עם ישראל.

מתוך כך, נעמוד על נקודה נוספת שעולה מן הפסוק שבו פתחנו:

זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר…

אנו צריכים לזכור את השנים שחלפו מאז בריאת העולם והאדם עד ימינו – את התאריך העברי.
אנו מתחילים בימים אלה את שנת ה'תשפ"א – 5781 לבריאת העולם. בעם ישראל יש דבר מיוחד, שאנו מונים לבריאת העולם. בשיחתו עם החבר, הופתע מלך הכוזרים לשמוע שאנו מונים את מנין השנים לבריאת העולם. החבר הזכיר זאת כבדרך אגב, בתארו את מעלותיו של משה רבינו (כוזרי א', מ"ג):

נביא זה הוא אשר הסיר פני הלוט מעל העבר בהודיעו איך היתה בריאת העולם, וכיצד התיחשו האנשים שלפני המבול אל אדם, ואיך היה המבול, וכיצד התיחשו שבעים האומות אל שם חם ויפת בני נח, איך נפרדו הלשונות, והיכן התישבו בני האדם, וכיצד צצו המלאכות ונבנו הערים, ושנות העולם מאדם הראשון ועד הנה מה היו.

אמירה זו מעוררת את מלך הכוזרים לשאלה (א', מ"ד-מ"ז):

אמר הכוזרי: אף זה תמוה, האמנם יש אצלכם מנין ברור מבריאת העולם?!
אמר החבר: אכן. רק למנין זה אנו מונים, ואין מחלוקת בזה בין היהודים למן ארץ הכוזרים ועד לארץ כוש.
אמר הכוזרי: וכמה אתם מונים היום לבריאת העולם?
אמר החבר: ארבעת אלפים וחמש מאות שנה, ופרוטן פורש לנו מימות אדם ושת ואנוש עד נח, ואחרי כן עד שם ועבר, ומהם עד אברהם, ואחרי כן מיצחק ויעקב עד משה ע"ה.

יש לעם ישראל מעלה מיוחדת, בכך שהוא מונה את השנים לבריאת העולם. מנין השנים קושר אותנו אל האמונה ואל ההיסטוריה. אנו מבינים את המקום שלנו בתוך התהליך העובר על העולם.
הרצי"ה קוק זצ"ל היה מרבה לעורר על כך. מי שהיה נותן לו הזמנה לחתונה ובה היה מופיע תאריך לועזי – לא היה הרצי"ה מגיע לחתונתו.
זכיתי פעם להיות בברית של חבר, שבה נכח גם הרצי"ה. אחד הדודים, שהגיע לברית בירושלים מחיפה, רצה בדבריו לשמח את הרצי"ה וסיפר על הפריחה של ארץ ישראל: בשנות השלושים נסענו מחיפה לירושלים, וכל הדרך היתה שממה. והיום נסעתי, וכל הדרך ערים וישובים ועצים.
אמר לו הרצי"ה, כאילו אינו מבין: מתי זה קרה? לפני שלושים שנה?
– לא, בשנות השלושים.
ושוב שאל הרצי"ה: לפני שלושים שנה?
והוא הסביר: לא, בשנות השלושים, 1930.
הרצי"ה לא יכול היה לשמוע זאת, ואמר: תחזור אחרי: אלף תשע מאות ושלושים שנה להולדת יש"ו הנוצרי… מה היה התאריך העברי אז?
הנוכחים ניסו לחשב את התאריך העברי, זה אומר בכֹה וזה אומר בכֹה.
מי שהיה במעמד כזה, נצרבה לו בלב ובמוח החשיבות של התאריך העברי. זה דבר מרכזי בהתנהלות שלנו.

מעבר ל"שנות דור ודור", יש משמעות גם לחודשים העבריים. מנין החודשים גם הוא מצוה עלינו בתורה (שמות י"ב, ב'):

הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.

ישראל מונים ללבנה, וחודשי השנה שלנו הם חודשי הלבנה.

גם ימות השבוע נמנים בישראל בצורה מיוחדת. כך כותב הרמב"ן על הפסוק (שמות כ', ח'):

זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ.

אומר הרמב"ן:

ובמכילתא, רבי יצחק אומר: לא תהא מונה כדרך שהאחרים מונים, אלא תהא מונה לשם שבת. ופירושה, שהגוים מונין ימי השבוע לשם הימים עצמן, יקראו לכל יום שם בפני עצמו, או על שמות המשרתים, כנוצרים, או שמות אחרים שיקראו להם, וישראל מונים כל הימים לשם שבת, אחד בשבת, שני בשבת, כי זו מן המצוה שנצטוינו בו לזכרו תמיד בכל יום. וזה פשוטו של מקרא.

אצל אומות העולם, יש שמות לימות השבוע – Sunday, Monday, וכדומה. לכל יום יש שם בפני עצמו. אולם בישראל, אין שמות לימים. אנו מונים את הימים לשבת – ראשון בשבת, שני בשבת. בכך אנו מקיימים את מצות זכירת השבת.

אדם שמונה לפי התאריך העברי, ואומר: היום יום רביעי, ה' בתשרי ה'תשפ"א, קיים בכך שלוש מצוות:
א. "זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר".
ב. "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה".
ג. "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ".

לחיות את התאריך העברי זהו אידיאל חשוב שיש להחדיר אותו אל קרבנו, ובכך לחיות את דברי התורה על השנים, החודשים והימים.

כתיבה וחתימה טובה לנו ולכל בית ישראל, בבריאות ובשמחה, לאורך ימים ושנים טובות.

ניתן לקבל את השיחה במייל בכל שבוע, בלי נדר, על ידי משלוח בקשה ל: metavhaaretz@gmail.com.
ניתן לקבל את השיחה בוואטסאפ, על ידי משלוח בקשה למספר: 052-7906438, ושמירת המספר באנשי הקשר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן