מנחות ל"ד (ע"א) – לימוד מבנין אב
מנחות ל"ד (ע"א)
דתניא בית שאין לו אלא פצים אחד ר"מ מחייב במזוזה וחכמים פוטרין מאי טעמא דרבנן מזוזות כתיב מ"ט דר' מאיר דתניא מזוזות שומע אני מיעוט מזוזות שתים כשהוא אומר מזוזות בפרשה שניה שאין תלמוד לומר הוי ריבוי אחר ריבוי ואין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט מעטו הכתוב למזוזה אחת דברי ר' ישמעאל ר"ע אומר אינו צריך כשהוא אומר על המשקוף ועל שתי המזוזות שאין ת"ל שתי מה ת"ל שתי זה בנה אב כל מקום שנאמר מזוזות אינו אלא אחת עד שיפרט לך הכתוב שתים.
נראה שלימודו של רבי עקיבא הוא שכל הפתח הוא כלל אחד אשר תולדותיו הם המזוזות והמשקוף.
על כן די במזוזה אחת שהיא של כל הפתח שהוא כלל אחד.
על כן ראוי ללמוד דין זה בבנין אב אשר הוא התפארת בנטותה לצד נצח או הוד. בתפארת הוא כלל (כמ"ש באר"י במידת כלל ופרט), ותולדותיה הם המזוזות שהם נצח והוד1.
1 עי' בספר פרדס רימונים שער ערכי הכינויים ערך מזוזות: "פירש הרשב"י ע"ה בתיקונים (תיקונא כ"ב דף ס"ד ע"ב) כי הם נצח והוד שהם מזוזות למלכות שנקראת בית"