י"ג מידות

מנחות ע”ו (ע”א) – לימוד מגזירה שוה

מנחות ע”ו (ע”א):

לחם הפנים בהדיא כתיב ביה, חביתי כהן גדול אתיא חוקה חוקה מלחם הפנים.

חקה חקה לגזירה שוה חביתי כהן גדול מלחם הפנים
גזירה שוה חק חק מלחם הפנים לחביתי כהן גדול שהן י”ב חלות
הרש”ר הירש בפירושו לתורה הזכיר גזירה שוה זו, וזו לשונו עה”פ שנאמר בחביתי כהן גדול (ויקרא ו’, ט”ו):

גם לחם הפנים קרוי חק עולם (לקמן כ”ד, ט’) ומכאן למדו בגזירה שוה (מנחות ע”ו ע”א) שחביתי כהן גדול באות שתים עשרה לחם – כמוהן כלחם הפנים, העורכים את רווחת האומה מול פני ה’. מספר שנים עשר האמור בחביתין נותן להן משמעות לאומית מעין זו המצויה בלחם הפנים.

לחם הפנים היא מצוה לאומית. השולחן אשר לפני ה’ הוא מקור לשפע ה’ המגיע דרכו אל האומה ודרכה אל העולם כולו.
המספר שתים עשרה קשור לאומה שכן מבטא הוא את י”ב שבטי ישראל. מספר זה חקוק הוא גם בבחינת הזמן ומבטא את י”ב חדשי השנה. אף המקום בא לביטוי במספר זה בהיותו גבולי שש הפאות המציינות גבולות עולם. ארבע רוחות השמים מעלה ומטה. י”ב גבולות יש בין הפאות והם המחברים את הצדדים להיותם עולם אחד.
זו היא תכונת התפארת אשר לה ו”ק (ו’ קצוות) אשר כל אחד מהם יש בו שתי בחינות, ימין ושמאל. גם לחם הפנים י”ב הלחם נחלקים לשש שש המערכת.
על כן נקרא לחם הפנים “חק עולם”, שכן חקוק הוא בעולם בשנה ובנפש, בבחי’ י”ב אשר בו.
בגזירה השוה, אשר אף היא במידת התפארת, אנו לומדים שגם חביתי כהן גדול הם במספר זה ואף הם קשורים לכלל ישראל ולחק עולם.
הגזירה השוה “חק עולם” “חק עולם” יש לה ביטוי נוסף שכן גזירה פירושה “חוק” ואכן חוק שוה ללחם הפנים ולחביתי כהן גדול, ובודאי מילת חוק ראויה להיות נלמדת בגזירה שוה כמו גם משמעותה בענייננו כאמור לעיל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.