זבחים ד' (ע"ב) – לימוד מכלל ופרט ומכלל ופרט וכלל
זבחים ד' (ע"ב):
… אמר ליה רב אחא בר אבא לרבא אימא יעשה כלל זבח פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט זביחה אין מידי אחרינא לא אי כתיב יעשה שלמים זבח כדקאמרת השתא דכתיב יעשה זבח שלמים הוה ליה כלל שאינו מלא וכל כלל שאינו מלא אין דנין אותו בכלל ופרט רבינא אמר לעולם דנין ולה' חזר וכלל אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא והא לא דמי כללא קמא לכללא בתרא כללא קמא מרבה עשיות ותו לא כללא בתרא כל לה' ואפילו שפיכת שיריים והקטרת אימורין הא תנא דבי רבי ישמעאל בכללי ופרטי דריש כי האי גוונא כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש עבודה ובעינן לשמן אף כל עבודה ובעינן לשמן.
שני כללים יש בסוגיא השנויים במחלוקת.
הכלל האחד הוא במידת כלל ופרט:
וכל כלל שאינו מלא אין דנין אותו בכלל ופרט רבינא אמר לעולם דנין
הפסוק עליו דנים הוא (במדבר ו', י"ז):
ואת האיל יעשה זבח שלמים לידוד על סל המצות ועשה הכהן את מנחתו ואת נסכו:
המילים "יעשה" "שלמים" הם כלל שאין מפורטת בהם עבודה פרטית. "זבח" היא פרט המפרטת את עבודת השחיטה.
כיון שהמילים יעשה שלמים אינן רצופות בפסוק ומילת זבח שהיא פרט מחלקת ביניהן הרי זה כלל שאינו מלא ובזה נחלקו רבא1 ורבינא.
נראה שהשאלה אם הכלל, במידת כלל ופרט, יכול להיחלק או לא, תלויה בהבנת הנהגת המידה וביאורה. יש אומרים2 שהכלל הוא כתר והפרט תפארת.
הכתר הוא הכלל העליון ראש לכל המידות ומסתברא שאינו ניתן לחלוקה. אין הפרט מגיע עד הכתר לחלקו באמצעו.
יש אומרים3 שהכלל הוא תפארת, והמלכות – פרט. לדעה זו י"ל שהכלל יכול להחלק. התפארת היא כלל המורכב מפרטים הלא המה ספירות התפארת ועל כן יכול הכלל להתחלק לחלקים וזו דעת רבינא האומר "לעולם דנין".
הכלל השני במידת כלל ופרט וכלל.
רבינא סובר שבבפסוק "יעשה זבח שלמים לה'" "לה'" חזר וכלל והוי ליה כלל ופרט וכלל.
רב אחא מדיפתי חולק וסובר:
והא לא דמי כללא קמא לכללא בתרא כללא קמא מרבה עשיות ותו לא כללא בתרא כל לה' ואפילו שפיכת שיריים והקטרת אימורין
על כך מביאה הגמ' דעת תנא דבי רבי ישמעאל בכללי ופרטי דדריש כהאי גוונא בכלל ופרט וכלל.
נראה בביאור המחלוקת שהיא תלויה בהנהגת כלל ופרט וכלל. לפי האר"י והרמ"ע מפאנו אכן אין הכלל הראשון דומה לאחרון. לאר"י הראשון הוא תפארת והאחרון יסוד ולרמ"ע מפאנו הראשון כתר והאחרון מלכות. על פי דעתם אין הכלל הראשון דומה לאחרון זו דעת רבינא ותנא דבי ר' אלישמע.
דעת רבי אחא מדפתי היא מתאימה לדברי הרב קוק המבאר שהכלל העליון היורד עד לפרט חוזר ועולה למקורו הראשון. לפי"ז ראוי שיהיה הכלל הראשון כאחרון.
1 בפשט הגמ' נראה שרבא ענה לרב אחא בר אבא ואולי זה סתמא דגמ'.
2 כך משמשע בתיוק"ז וכן ביאר הרמ"ע מפאנו.
3 כך משמע בזוהר וכך ביאר האר"י.