בכורות י' (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה

הרב יהושע ויצמן
ה׳ באב ה׳תש״מ
 
18/07/1980

י"ג מידות

בכורות י' (ע"ב)

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה מודה רבי שמעון לאחר עריפה שהוא אסור ואמר רב נחמן מנא אמינא לה דתניא וערפתו נאמר כאן עריפה ונאמר להלן עריפה מה להלן אסור אף כאן אסור.

הלימוד הוא עריפת חמור מעגלה ערופה האסורה בהנאה.
כפי שביארנו (לעיל דף ו') החמור הוא אבי אבות הטומאה ודווקא בו יש סגולה פנימית המתבטאת בפדיונו בשה.
אבל אם לא פודים אותו, מתגלה הטומאה דווקא בו בשיא הופעתה. דומה הוא לעגלה ערופה, אשר מעשה התועבה של הרצח הנורא כולו חל עליה, ועל כן עורפים אותה ואסורה בהנאה. וזה דינו של פטר חמור שעריפתו הדומה לעגלה ערופה, מבטא היותו אבי אבות הטומאה, ולכן אסור בהנאה.
ויש להוסיף שגזירה שוה על פי הרמ"ע מפאנו היא לשון גזירת הקליפות כדי לגלות הפנימיות. אף כאן "גוזרין" מן העורף, גם את העגלה וגם את החמור, שבשניהם יש כח שלילי גדול אשר דרך מיתוקו ותיקונו הוא בעריפתו ולכן לומדים בגזירה שוה שיש בה לשון גזירת "ועריפת" הקליפות, וגם מיתוק הדין שהוא במידת ת"ת הממתקת את הדין (כמבואר במבוא).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן