ערכין י"א (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

ערכין י"א (ע"א):

א"ר מתנה מנין לביכורים שטעונין שירה אתיא טוב טוב מהכא

ופרש"י:

כתיב הכא בכל הטוב וכתיב בשירה (דברים כח) בשמחה ובטוב לבב.

דברי רבי מתנה בנויים על מימרא קודמת שלו בה הביא מקור לשירת הלויים:

רב מתנה אמר מהכא תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב איזו היא עבודה שבשמחה ובטוב לבב הוי אומר זה שירה.

על כן דרש גזירה שוה "טוב" מביכורים שנאמר בהם טוב לשירה שנאמר בה "טוב".
בפרשת ביכורים נאמר בפירוש "ושמחת בכל הטוב" (ריש כי תבוא כ"ו, י"א) ומהו הטוב? הוי אומר זו שירה.
השירה המשמחת היא ביטוי לטוב העולמי. הידיעה שה' הוא הטוב, ובטוב ברא את העולם ואת האדם, היא משמחת את האדם היודע שאין חלילה רע יוצא מאיתו יתברך, ואף אם אינו רואה את הטוב במילואו יודע שהכל מוליך אל הטוב, וממנו הוא בא.
כשהשקפה כזו ממלאת את האדם השירה מתפרצת ויוצאת ממנו.
ומה ענין השירה והטוב לגזירה שוה?
בספר שרשי הים מבטא את הסיבה שהשירה היא בבחי' דין ושייכת ללווים שמדתם היא גבורה והדין וזו לשונו בח"ג עמ' קל"ד:

ומה שהאותיות מתחלקות לסוגים ולמינים שונים כפי אופיין הגייתן וביטויין על ידי מוצאות הפה זה מורה על היותן סוד הדינים שהרי הדינים והגבורות הם הם הגורמים והגבולות והחלוקות שישנן בסדר האצלה.
כמו ענין השיר והנגינה שהיו הלויים משוררים ומנגנים בבית המקדש ונעשים דווקא על ידי הלויים שהם משרש הגבורה… שהרי כל מהות וענין השיר הוא חלוקת הקול והנעימה לפסק פיסקי במעלות וגבהים שונים, עד שמגוון הצלילים וסדר חלוקתם נוצרת המנגינה, שכל החלוקות והשינויים שישנם במציאות נעשים ונפעילם על ידי כח הגבורות.

ויומתקו הדברים על פי מש"כ בספר סידורו של שבת:

ואנחנו עם ב"י ההולכין בעקבות חכמינו ז"ל. אשד גילו לנו כל העתים והזמנים. שכל דבר חפץ נעשה בו וגילו את אזנינו בזה שענין הקדוש הוא המתקת ה' אותיות אלהים. עבור זה מוסיפין אנחנו עוד לעשות דבר כזה. והוא כי הנה ידוע שמצות תיקון שהיו הלוים אומרים בבהמ"ק הוא ג"כ מטעם הלז. עבור שהלוים שורשם ונשמתם לקוח מפי הגבורה שהוא בחי' הדינים ומשמאלא חדוה משתכח כידוע ליודעי' לכן ניתן להם כח השירה בפיהם. כדי שעל ידי השבח והשיר שהיו משבחין ומזמרין בכינור וקול זמרה לפני המלך ה'. יהפך ויומתק יסודם ושורשם אשר לוקחו משם להיות הגבורות נמתקים בגודל יופי הכח השירה להיות רחמים. ומזה מוסר השכל לבעלי השיר המשוררים. אשר נתן להם שמו הגדול ית' מתנה טובה לשיר בקול נעים לפניו. להללו ולשבחו ולספר הודו בגודל הידור ונעימות רב לכבד את ה' מגרונו. והכל הוא דוגמת שיר הלוים להיות ממתיקין את בחי' הגבורות להפכם לטוב.

"גזירה שוה" באה גם מלשון חיתוך. חיתוך המילים וחיתוך קצב המנגינה ראויים להיות נלמדים בגזירה שוה. המילה "טוב" הבאה בגזירה שוה מלמדת שהגזירה והחיתוך באים ממקום טוב והחיתוך הנכון מוליד נעימות וענג.

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם *

אימייל *