תמורה כ"ט (ע"ב) – ל' (ע"א) – לימוד מבנין אב
תמורה כ"ט (ע"ב) – ל' (ע"א):
דאמר אביי זונה עובדת כוכבים אתננה אסור מאי טעמא כתיב הכא תועבה וכתיב התם כי כל אשר יעשה מכל התועבות האל מה להלן עריות שאין קדושין תופסין בה ה"נ אין קדושין תופסין בה וכהן שבא עליה אין לוקה עליה משום זונה מאי טעמא דאמר קרא לא יחלל זרעו מי שזרעו מיוחס אחריו יצא עובדת כוכבים דאין זרעו מיוחס אחריו זונה ישראלית אתננה מותר מה טעם דהא קדושין תופסין בה וכהן שבא עליה לוקה משום זונה מאי טעמא דהא זרעו מיוחס אחריו ורבא אמר אחד זה ואחד זה אתננה אסור וכהן הבא עליה לוקה משום זונה מאי טעמא ילפי מהדדי מה זונה ישראלית בלאו אף זונה עובדת כוכבים בלאו ומה אתנן זונה עובדת כוכבים אסור אף אתנן זונה ישראלית אסור מיתיבי אחד זונה עובדת כוכבים ואחד זונה ישראלית אתננה אסור תיובתא דאביי אמר לך אביי הא מני ר' עקיבא היא דאמר אין קדושין תופסין בחייבי לאוין והא קמשמע לן דכל זונה לא תפסי בה קדושין דומיא דאלמנה דלא תפסי בה קידושין ולרבא מאי שנא דקתני כגון אלמנה לכ"ג דומיא דאלמנה מה אלמנה לא לקי עד דמתרי בה אף זונה עד דאמר הא לך לאפוקי מדרבי אלעזר דאמר רבי אלעזר פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה אבל היכא דזונה מעיקרא ה"נ דאסור ל"א כי קתני הא בעריות שאין קדושין תופסין בה והא קתני סיפא אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט אתננה אסור והא הני קדושין תופסין בהן הא מני רבי אלעזר היא דאמר פנוי הבא על הפנויה שלא לשום אישות עשאה זונה אי ר' אלעזר מאי איריא אלמנה ניתני פנויה אלמנה איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל ובנין אב הוא לא ניתסרו קא משמע לן.
מחלוקת אביי ורבא. לאביי רק זונה עבודת כוכבים אתננה אסור שכן רק מי שאין קידושין תופסין בה אתננה אסור. לרבא בין זונה ישראלית בין עובדת כוכבים אתננה אסור.
הגמרא שואלת מברייתא שבה נאמר:
אחד זונה עובדת כוכבים ואחד זונה ישראלית אתננה אסור תיובתא דאביי
ועונה הגמרא לאביי:
הא מני ר' עקיבא היא דאמר אין קדושין תופסין בחייבי לאוין והא קמשמע לן דכל זונה לא תפסי בה קדושין דומיא דאלמנה דלא תפסי בה קידושין.
שואלת הגמרא לפי רבא מדוע הביאו דווקא דוגמא של אלמנה לכהן גדול. הכוונה היא שבסיפא של ה"מיתבי" הביאו דוגמא של אלמנה לכהן גדול שאתננה אסור ולרבא לכאורה כל זונה אסור ועונה הגמ':
דומיא דאלמנה מה אלמנה לא לקי עד דמתרי בה אף זונה עד דאמר הא לך לאפוקי מדרבי אלעזר דאמר רבי אלעזר פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה אבל היכא דזונה מעיקרא ה"נ דאסור
ומביאה הגמרא לישנא אחרינא בביאור הברייתא לאביי:
כי קתני הא בעריות שאין קדושין תופסין בה
היינו שמה שנאמר זונה ישראלית היינו בעריות שאין קידושין תופסין בהן.
ושואלת הגמ':
והא קתני סיפא אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט אתננה אסור והא הני קדושין תופסין בהן.
ועונה הגמרא:
הא מני רבי אלעזר היא דאמר פנוי הבא על הפנויה שלא לשום אישות עשאה זונה אי ר' אלעזר מאי איריא אלמנה ניתני פנויה אלמנה איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל ובנין אב הוא לא ניתסרו קא משמע לן.
ופרש"י:
בנין אב הוא – אי נקט פנויה ה"א פנויה אין דליכא איסורא אבל כל אתנן של אשה האסורה לו לא ניתסר דהא כתיב בקרא זונה וסתם זונה היינו בפנוי ופנויה לר' אלעזר:
ובנין אב הוא – ללמד שאין אתנן אסור אלא בפנוי ופנויה אבל מאלמנה דאסירא ליה לכ"ג, לא קמ"ל.
וכתבו התוס' אחר שהביא הגמ' לפי רש"י:
זה לשון רש"י וקשה להבין.
נראה שכוונת רש"י שדעת רבי אלעזר שפנוי הבא על הפנויה עשאה זונה, הוא יסוד כל המושג של קידושין כמו שהביא הרמב"ם בהלכות אישות פ"א ה"ד:
קודם מתן תורה היה אדם פוגע אשה בשוק אם רצה הוא והיא נותן לה שכרה ובועל אותה על אם הדרך והולך לו וזו היא הנקראת קדשה.
משנתנה התורה נאסרה הקדשה… לפיכך כל הבועל אשה לשם זנות בלא קידושין לוקה מן התורה.
ענין מיוחד יש בתורה בקידושין, והוא שנדע מי האב. "למשפחותם לבית אבותם" אם היה מותר לבעול בלא קידושין והתייחדות אשה לאיש, לא היינו יודעים מי האב ולא הייתה התייחסות לאבות המשפחה.
זה יסוד המושג "בנין אב" בן המתייחס אחר האב הבונה אותו.
איסור בעילה ללא קידושין, כדוגמת פנוי הבא על פנויה הוא בונה את האב והוא בעצם "בנין אב".
על כן יש הוה אמינא שרק בפנוי הבא על פנויה יהיה דין זונה ודין אתנן זונה אבל באלמנה לכהן גדול, לא יהיה דין זה שכן שם יודעים מי האב, ורק האיסור של עריות קיים ולא של זנות, ולכן לא יהיה דין אתנן זונה חל בזה. קמ"ל שדין אתנן בא אפי' באלמנה לכה"ג ולא רק בפנוי על הפנויה שהוא מקור דין זונה.
ולרש"י מובן מדוע הביא כאן את מושג בנין אב.
"והואיל ובנין אב הוא" – היינו פנוי הבא על הפנויה.
"לא ניתסרי" – היינו אלמנה לכהן גדול.
הואיל וכל הענין הוא "בנין אב" שזה בונה את מושג האב בבחינת "משפחותם לבית אבותם" ואת הייחוס לאבות, היינו חושבים שרק בזה יהיה דין זונה ואתנן זונה. קמ"ל שדין זונה ואתננה נאמר על כל העריות.