תמורה ט' (ע"א) – לימוד מקל וחומר
תמורה דף ט' (ע"א):
… ואביי אמר (טוב בטוב מנלן דלא ימיר – שטמ"ק) קל וחומר הוא ומה טוב ברע דעלויי קא מעלי ליה לקי טוב בטוב דכי הדדי נינהו לא כל שכן דלקי ורבא אין עונשין מן הדין ואביי אמר לך הא לאו דינא הוא מי גרע טוב מרע.
קל וחומר דאביי פשוט הוא, שאם ממיר טוב של חולין ברע של הקדש דינו שלוקה, אף שמיטיב עם ההקדש, טוב בטוב שאינו מיטיב עם ההקדש אינו דין שילקה?
אם הוא כשנוהג עם ההקדש במדת החסד והרחמים, אעפ"כ לוקה במדת הדין, כשאינו עושה ברחמים עם ההקדש אלא במדת הדין, טוב בטוב, קל וחומר שילקה במדת הדין.
ובק"ו זה עונשין מן הדין לאביי שהוא בבחי' בכלל מאתיים מנה, שהטוב שנאמר שממיר בו כולל גם את מה שפחות ממנו לענין מלקות.