כריתות כ"א (ע"א) – לימוד מכלל ופרט וכלל
כריתות כ"א (ע"א):
אמר מר כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש דבר שיש בו טומאה קלה וטומאה חמורה ויש בה איסור והיתר ויש בהן מין בשר אף כל דבר שיש בו טומאה קלה וטומאה חמורה וכו'
נראה שההנהגה של דם היא ממש בחי' כלל ופרט וכלל, שהדם בכללותו בלב ומשם מתפרט לאיברים וחוזר להתכלל בלב. זה בחי' כללא קמא וכללא בתרא שוין אבל בדם י"ל שכללותו בכבד שהוא משכן הנפש והדם הוא הנפש, ומשם מתפרט לצינורות הדם ומשם כללותו בלב או להיפך כללותו בלב התפרטותו באיברים וחוזר ומתכלל בכבד.