שבת קי"ח (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
שבת קי"ח (ע"א):
אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות מחבלו של משיח ומדינה של גיהנם וממלחמת גוג ומגוג
מחבלו של משיח כתיב הכא יום וכתיב התם הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום וגו'
מדינה של גיהנם כתיב הכא יום וכתיב התם יום עברה היום ההוא ממלחמת גוג ומגוג כתיב הכא יום וכתיב התם ביום בא גוג
ע' מש"כ.
ונראה להוסיף שיש העושים יום ללילה ויש העושים לילה ליום.
יום הוא בחינה של חסד ולילה בחינה של דין.
רשעים הופכים חסד לדין ואת השפע האלוקי מנצלים לתאוות ולניתוק מהמקור האלוקי.
הם ההופכים חסד לדין, יום ללילה. ובגללם יש את חבלו של משיח, דינה של גיהנם ומלחמת גוג ומגוג.
האוכלים שלש סעודות הופכים דין לחסד לילה ליום. הם הלוקחים את החומריות, את האכילה, ומענגים על ידה את השבת וממתקין את הדין בשרשו ומחברים את העוה"ז החמרי למקורו האלוקי.
על כן מתמתק דינא וניצולין משלש פורענויות.
מדת גזירה שוה השייכת להנהגת התפארת, היא הממתקת את הדין (עי' במבוא) ומתאימה היא ללימוד הדבר הנפלא הזה.
גם המילה יום ראויה להיות נלמדת בגזירה שוה ומצינו שלמדו ממנה בכמה מקומות בג"ש. דרשו חז"ל (מובא בקהלת יעקב ערך יום) ויקרא אלוקים לאור יום – זה יעקב.
ונראה שהיום הוא בהנהגת התפארת בחי' שמש, שהיא בחי' גילוי וכיסוי שפע החסד וצמצום הדין, שכן השמש מאירה את המציאות הקרובה ומסתירה את האור הגדול האינסופי הנראה בלילה בראיית הכוכבים הרחוקים שנות אור מאיתנו.
וזה האור מתחבר למקורו – האור הגנוז – על ידי המצוות בכלל ושלש סעודות עונג שבת במיוחד.