לחיות עם פרשת השבוע – מה דרשו בברית של פלג?
משוכתב ללא עריכה ע"פ שיעור מפי ראש הישיבה
יש תופעה מעניינת – אנשים וקבוצות קוראים לעצמם בשמות שיש להם משמעות שלילית.
הדוגמא הבולטת היא "המתנגדים" – למה קבוצה קוראת לעצמה בשם שמבטא שלילה? מדוע לא לקרוא לעצמכם על שם מה שאתם בעדו, אלא על שם ההתנגדות?
יש ישיבה שבה יש שתי קבוצות שנאבקות זו בזו. שם האחת "מחבלים" ושם השניה "שונאים". איך אדם יכול לקרוא לעצמו "מחבל" או "שונא"?
כך יש גם קבוצה המכנה את עצמה "הפלג הירושלמי". לקרוא לעצמך "פלג", על שם הפילוג והמחלוקת?!
בפרשה רואים שהם לא הראשונים… יש בפרשה אדם ששמו "פלג", ויש גם הסבר לשם הזה (בראשית י', כ"ה):
וּלְעֵבֶר יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים שֵׁם הָאֶחָד פֶּלֶג כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ וְשֵׁם אָחִיו יָקְטָן.
פלג נקרא על שם שנפלגה הארץ. רש"י מסביר: "למדנו שהיה עבר נביא, שקרא שם בנו על שם העתיד". האם "פלג", על שם שנפלגה הארץ, הוא שם טוב?!
הייתי שמח להיות בדרשה שבה הסביר עבר את משמעות השם שנתן לבנו. ננסה לשחזר את הדרשה…
נראה, שעבר חש שהמציאות שקדמה לדור הפלגה, שבה היתה כל הארץ "שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים" (בראשית י"א, א') – איננה מציאות חיובית. מעניין לשים לב, שגם עבר עצמו נקרא בשם בעל משמעות דומה. חז"ל דורשים על הביטוי "אברהם העברי", מצאצאי עבר: "כל העולם כולו מעבר אחד, והוא מעבר אחד" (בראשית רבה פרשה מ"ב, ח'). כבר לשלח, אביו של עבר, הפריע שכולם צריכים לחשוב אותו דבר, ש"גדול הדור" אומר משהו, ואף אחד לא יכול להתנגד. לכן הוא קרא לבן שלו "עבר", לציין שהוא נמצא בעבר אחר, בניגוד לעמדת כל העולם.
עבר המשיך את המסורת של אביו, וקרא לבן שלו "פלג". צריך שיהיה פילוג, דעות שונות. לא יתכן שסותמים פיות ומשתיקים אנשים, וכולם צריכים להיות "שפה אחת ודברים אחדים". עבר אומר: אני בעד פלוגתא ומחלוקת. זה מפרה את המחשבה.
ובסיום הדרשה אמר עבר: "ומי יתן ונזכה שבימיו תתפלג הארץ, ויהיו עמים שונים ודעות שונות בעולם"…
אך פלג לא בא לבד. התורה מדגישה (בראשית י', כ"ה-כ"ט):
וּלְעֵבֶר יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים שֵׁם הָאֶחָד פֶּלֶג כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ וְשֵׁם אָחִיו יָקְטָן. וְיָקְטָן יָלַד אֶת אַלְמוֹדָד וְאֶת שָׁלֶף וְאֶת חֲצַרְמָוֶת וְאֶת יָרַח. וְאֶת הֲדוֹרָם וְאֶת אוּזָל וְאֶת דִּקְלָה. וְאֶת עוֹבָל וְאֶת אֲבִימָאֵל וְאֶת שְׁבָא. וְאֶת אוֹפִר וְאֶת חֲוִילָה וְאֶת יוֹבָב כָּל אֵלֶּה בְּנֵי יָקְטָן.
רק ביחס לעבר כותבת התורה את מספר הבנים, כדי לומר ששניהם באים יחד, והם משלימים זה את זה.
מדוע יקטן נקרא כך? מפרש רש"י:
שהיה עניו ומקטין עצמו, לכך זכה להעמיד כל המשפחות הללו.
קוראים לו על שם הקטנוּת, אבל יש לו משפחה גדולה מאוד. ארבעה עשר צאצאים, שכל אחד מהם הוא מדינה חשובה. עבר אומר: אמנם אני בעד "פלג" – פילוג ודעות שונות, ובלבד שזה מגיע מענוה. אם הדעות השונות באות יחד עם מידת הענוה – יש בכך דבר חיובי.
יקטן זכה למשפחה כה גדולה בגלל הענוה שלו. מי שהוא ענו, זוכה לקבל את הכל.
לקרוא לבן "פלג" זה בסדר גמור, אם זה בא מענוה. אם יש ענוה, אדם יכול להגדיר את עצמו "מתנגד". הפריע, כנראה, למתנגדים, שהחסידות מובילה לאחדות דעים. אדם אחד אומר משהו – וכולם צריכים לשמוע לו. לכן הם אומרים: "אנחנו מתנגדים". מותר להתנגד, גם למה שאומר הרב.
על הפסוק (ויקרא י"ט, י"ז): "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ", דורשים חכמים (תנחומא משפטים, ז'): "תלמיד לרב מנין, תלמוד לומר: הוכח תוכיח מכל מקום". התלמיד מחוייב להוכיח את רבו. חשוב שהתלמיד ידע את זה, אבל חשוב יותר שהרב ידע את זה. לא כל מה שהרב אומר זו האמת המוחלטת. חשוב שתהיה ביקורת, וכך תתברר האמת. התורה לא בעד "שפה אחת ודברים אחדים" – ובלבד שזה בא מענוה ומחיפוש האמת.
יתכן, שזה מה שעומד בבסיס השם "הפלג הירושלמי". לא יתכן שכל הציבור חושב ועושה "דברים אחדים". צריך שיהיה בירור של האמת, חשיבה נוספת, מבט נוסף על הדברים.
לאור זאת, יש להתבונן גם על דור הפלגה באור אחר. זה נראה לנו גנאי, שנפלגה הארץ, אך עבר ראה בכך דבר חיובי. פילוג הארץ לעמים וללשונות הוליד את הבירור של האמת. כאשר אדם אחד מוביל את כל העולם בדרכו – זה לא דבר טוב. הפילוג הוא חיובי, כאשר הוא בא עם "יקטן", עם ענוה.
הדברים הללו חשובים מאוד בזמננו. רבים מדברים על השסע בחברה ועל הפילוגים. חשוב שאנחנו מצידנו נבוא בענוה גדולה. מי שבא בענוה – הוא בעל העוצמה הגדולה ביותר. יקטן, שהקטין את עצמו, זכה לרשימת צאצאים מכובדת. שמות ילדיו הם שמות של ארצות חשובות. אופיר, שבא וחוילה הם ארצות המזרח, שבהם היה זהב. יש בכך עוצמה כלכלית גדולה, עוצמה משפחתית גדולה וגם עוצמה רוחנית גדולה. לכל זה זוכים כאשר האדם מקטין את עצמו. אם באים מענוה, לא צריך לפחד מן הדעות השונות ומן הפילוגים. אפשר להביע דעה, לחשוב אחרת – גם "תלמיד לרבו", להוכיח, לשאול ולברר. כאשר באים בענוה, "פלג" הוא לא דבר שלילי.
הדברים הללו קשורים לנקודה נוספת בפרשה.
התורה מדגישה שיש לנח שלושה בנים, ושלושתם נכנסו לתיבה ויצאו ממנה (בראשית ט', י"ח):
וַיִּהְיוּ בְנֵי נֹחַ הַיֹּצְאִים מִן הַתֵּבָה שֵׁם וְחָם וָיָפֶת וְחָם הוּא אֲבִי כְנָעַן.
מכל החיות באו "שנים שנים", כדי שתהיה המשכיות למינים השונים. אם כך, היה די בנח ובאשתו. מדוע צריך גם את בני נח? השאלה מתעוררת במיוחד ביחס לחם, שהתורה מדגישה שהוא "אבי כנען", וכבר ביציאתם מן התיבה ברור שלא יצא ממנו דברים טובים – מדוע הקב"ה מציל אותו מן המבול? הרי הקב"ה השאיר את נח כדי לבנות את העולם מחדש בדרך טובה, וחם הוא בעל אופי שלילי, כפי שהתגלה בהמשך – מדוע להשאיר את חם בעולם?
הרע הוא חלק מן העולם, ויש לו תפקיד. הרע מסייע לברר את הטוב ואת האמת. הרב קוק כותב, על פי דברי חז"ל בזוה"ק (אורות התחיה, מ"ה):
כשם שאי אפשר ליין בלא שמרים, כך אי אפשר לעולם בלא רשעים. וכשם שהשמרים מעמידים את היין ומשמרים אותו, כך הרצון הגס של הרשעים גורם קיום ועמדה לשפעת החיים כולם, של כל הבינונים והצדיקים…
השמרים משמרים את היין, ומעניקים לו תסיסה ודינמיות. הם צריכים להיות בתחתית החבית, אבל אי אפשר בלעדיהם. כך גם הרשעים. הם צריכים להיות תחת הצדיקים, אבל אי אפשר בלעדיהם (בראשית ט', כ"ה):
וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו.
הרע והפילוג הם חלק מהתהליך של הופעת הטוב והאמת בעולם. הם מסייעים לברר את הטוב ולגלותו בצורה נקיה.
נזכה בע"ה שיתברר הטוב מן הרע, והעולם יהיה מלא רק בטוב, וכל המחלוקות יהיו לשם שמים מתוך ענוה ובירור האמת.
ניתן לקבל את השיחה במייל בכל שבוע, בלי נדר, על ידי משלוח בקשה ל: metavhaaretz@gmail.com.
ניתן לקבל את השיחה בוואטסאפ, על ידי משלוח בקשה למספר: 052-7906438, ושמירת המספר באנשי הקשר.
"ארבעה עשר צאצאים" ברשימה יש רק שלושה עשר