פתיחתא ט"ו
איכה רבה (וילנא) פתיחתות סימן טו
רבי חנינא בר פפא פתח (משלי ט') יוסר לץ לוקח לו קלון, א"ר יצחק כל המעמיד תלמיד רשע סופו להתבזות ממנו שנאמר יוסר לץ לוקח לו קלון, הוא דעתיה דר' יצחק דא"ר יצחק כל המעמיד תלמיד רשע בא"י כאלו מעמיד ליסטים, ובחוצה לארץ מעמיד עבד, ארשב"ל כתיב (שם /משלי/ כ') כבוד לאיש שבת מריב, אמר הקדוש ברוך הוא כבוד היה לי אלו לא נזדווגתי לאומה זו, את מוצא בשעה שגלו ישראל לבין או"ה היה הקדוש ברוך הוא מחזר על פתחיהן של אומות העולם לשמוע מה הם אומרים, ומה היו אומרים אלהיהם של אומה זו נפרע הוא מפרעה ומסיסרא ומסנחריב וכיוצא בהן, וחוזרין ואומרין ולעולם נער הוא כביכול הזקינו הדברים הה"ד (יחזקאל ל"ו) ויבא אל הגוים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי לא הוה צריך קריא לומר אלא ויבואו, ואת אמרת ויבא, אלא כביכול הוא עצמו, הה"ד ויבא אל הגוים, ומה היו אומרים אם עם ה' אלה, למה מארצו יצאו, ד"א יוסר זה ירמיה, לץ זה דורו שהיו ליצנים, לוקח לו קלון, שהיו מקללין אותו דכתיב (ירמיה ט"ו) לא נשיתי ולא נשו בי כלה מקללוני, ומוכיח לרשע מומו, שהיה מוכיח לישראל ואומר להם איכה.