לדמותו של הרב יהושע צוקרמן זצ"ל
נערך על ידי תלמידים ובאחריותם
לפני שבוע נפטר הרב יהושע צוקרמן, ונעסוק מעט בדמותו ובדרכו.
הרב נולד בבלגיה, היה קושר לבני עקיבא, וכשעלה לארץ למד בישיבת מרכז הרב והיה מתלמידיו המובהקים של הרצי"ה זצ"ל.
הרב צוקרמן הקים את תנועת אל עמי, מתוך מחשבה שצריך לפנות אל העם, להשפיע ולהחזיר את עם ישראל אל הדרך.
הרצי"ה זצ"ל ביקש מהרב צוקרמן להיות ר"מ בישיבת מרכז הרב של השיעור לבוגרי צבא. דוגמא לתלמידי השיעור ההוא הוא אפי איתם, שהיה מתלמידיו המובהקים של הרב צוקרמן, חזר בתשובה דרכו ולמד בשיעור שלו בישיבת מרכז הרב. על הרב צוקרמן אפשר לומר "וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן" (מלאכי ב', ו').
במשך 40 שנה, החל משנת ה'תש"מ, היה נוסע הרב צוקרמן ביום הכיפורים לקיבוץ גונן.
הרב היה תלמיד חכם, בעל עוצמה גדולה של תורה, של מידות מתוקנות, ענוה גדולה, פשטות ומצניעות, לא קיבל כסף על השיעורים הרבים שהעביר.
הייתי פעם אחת בביתו, בעת שהיה ר"מ ולימד מסכת גיטין. ראיתי על שולחנו את ספר "בית הלוי" על גיטין. הכרתי את הספר משום שיש לי קשר משפחתי אליו. זהו ספר פלפול על הגמרא. התפלאתי לראות אותו על שלחנו של הרב צוקרמן, והבנתי שאם הגיע אליו – כנראה עבר לפני כן על הראשונים והאחרונים על המסכת. היתה אצלו תורה בעוצמה גדולה מאוד.
נראה, שהנקודה המרכזית באישיותו של הרב צוקרמן, שממנה נובעים כל הדברים האחרים, היא העובדה שהוא פעל בכל דרכיו על פי דבריו של הרב קוק, בעיקר במאמר הדור. הרב צוקרמן ראה את הדור כפי שהרב קוק כתב במאמרו, ועל פי דברים אלו למד וחינך, פעל ועשה.
הרב קוק במאמר מזהה את מקור המחלה של הדור, ולאור זאת קובע מהם הדרכים לטפל במחלה ולרפאה. רבים דנים על השייכות של מאמר הדור, שנכתב לפני למעלה ממאה שנה, לדור שלנו. הרב צוקרמן לקח את הדברים כפשוטם, ופעל לאורם.
כך כותב הרב במאמר הדור:
המחלה הנוראה של הדור אין מקומה העיקרי לא בלב, לא ברגש, לא בתאוה והפקרות, לא בידים פועלות און ולא ברגלים אצות לרעה, אף על פי שכל אלה חולים ונכאבים הנם. אבל יסודה של המחלה הוא המח, – כח המחשבה. בראש פסגת המחשבה, החובקת את הכל, מסתתרת מחלה עזה שהיא עמוקה מכל שפה מורגלת, ובשבילה לא יבין איש שפת רעהו, וכל המקרים הצדדיים שמים הם נוספות להגדיל את ההתרחבות של החלי האנוש, ועינינו רואות וכלות. גם מבלי חקור הרבה הננו רואים, שהסבה לכל מכאובי הדור היא רק המחשבה. ההמון הרב אמנם הוא נמשך אל הזרם על ידי התגעשות של מהומה, על ידי הסמיכה על איזה אבטוריטטים (=בעלי סמכות) שלו ועל ידי קלות הדעת. אבל הסבה הפנימית שמסבבת כל אלה היא התנועה המחשבית הכוללת, שמצאה מקום במוחם של הכחות הפועלים…
הנקודה העיקרית היא המוח, כח המחשבה. שם המחלה של הדור ושם צריך לפעול כדי לרפא את המחלה.
אמנם ההמון איננו פועל מכח המחשבה, אבל הוא נמשך אחרי המנהיגים שהם פועלים מכח המחשבה.
לכן, הדרך לפעול היא בהשפעה על האליטה, על הוגי הדעות ואנשי הרוח המובילים את הציבור. הם מובילים אחריהם את ההמון, ולכן צריך לפעול בראשי הציבור, ומשם יבוא השינוי.
אמנם, יש מקומות שבהם מדבר הרב גם על כוחו של ההמון, למשל (אורות הקודש ח"ב עמ' שס"ד):
האינטיליגנציה חושבת שיכולה היא להפרד מעל ההמון, שאז תהיה יותר בריאה ברוחה, יותר אצילה במחשבתה. זוהי טעות יסודית, טעות שאינה מכרת את הצד הבריא שיש בההכרות הטבעיות, בהרגשות הטבעיות, ובחושים הטבעיים, שלא נתתקנו, אבל גם לא נתקלקלו על ידי שום השפעה קולטורית.
הצד הבריא של היושר מצוי הוא באנשים גסים יותר ויותר ממה שהוא מצוי במלומדים ומוסריים בעלי מחשבה. יותר מובהקים הם המלומדים בדברים הפרטיים של המוסר, בחוקיו ודקדוקיו, אבל עצם הרגשתו זאת היא מצויה באנשים בריאים טבעיים, שהם הם ההמון, עם הארץ.
ולאו דוקא בהרגשת המוסר השרשית עולה הוא ההמון על אנשי הסגולה גם בהרגשת האמונה, הגדלות האלהית, היופי, החושיות, הכל אשר לחיים בדרך ישרה, בלתי מסוננת על ידי הצינורות המלאים שכר אגמי נפש של הדעת וההחכמה, הוא יותר בריא וטהור בההמון.
אמנם לא יוכל ההמון לשמור בעצמו את עצומו וטהרתו, איננו יכול לקשר יפה את מושגיו, גם איננו יודע איך לעמוד בקשרי המלחמה, בעת אשר הכרות והרגשות מתנגדות וסותרות זו את זו נלחמות בנפשו מבפנים או בעולם מבחוץ. לזה צריך הוא לעזרת גדולי התושיה, המישרים לפניו את נתיבות עולמו.
אבל כשם שמשפיעים עליו עצה ותושיה, כך הוא משפיע עליהם חיים בריאים.
והצד המשותף של אצילי הרוח עם ההמון, הוא הכח המקיים את שני הצדדים על מעמדם היפה, ומשמרם מכל רקבון והתנונות מוסרית וחמרית.
הנבואה, הבאה מהצינור האלהי, באה דוקא לשם מטרה זו, של איחוד הרוח ההמוני עם הרוח האצילי, המיוחד ליחידי סגולה. הביטויים ההמוניים מתלכדים בה עם המחשבה האידיאלית של עשירי הרוח.
ההמון תורם את הרגש הבריא, והוא זקוק להדרכה של האינטליגנציה.
אך הנקודה המרכזית שזיהה הרב בדור היא כח המחשבה, ובהתאם לכך יש לפעול.
בהתאם לכך רואה הרב את הספרות ככח גדול ומשפיע (מאמר הדור):
כי מה הוא הכח הפועל את כל השינויים הנמרצים בקרבו, שבגללם אנחנו כל כך סובלים אם לא הספרות? וכיון שהספרות פועלת עליו כל כך הרבה, מובן שרק בכח המחשבי שבקרבה היא פועלת. אף על פי שנקבץ בתוכה גם להג הרבה ודברים מחממים ומלהיבים לבד, אבל מכל מקום אם לא היה לה בסיס מחשבי אי אפשר שתתקיים ותקנה כל כך לבבות, להרס ולבלע באופן סיסתמתי.
הספרות הפועלת מכח המחשבה, היא הכח הפועל על הדור.
נציין, שיש לדון עד כמה דברים אלה נכונים היום? האם גם היום הספרות היא כח משפיע? האם הדרך לשנות את הדור היא רק דרך האליטה המחשבתית? יש בזה מקום לדיון.
הרב צוקרמן פעל על פי מאמר הדור בצורה מוחלטת. כך נהג כשהקים את "אל עמי", וכך הדריך גם אותנו, אנשי הסניף של "אל עמי" במעלות.
למשל, הרב צוקרמן העביר הרבה מאוד שיעורים. אך כל שיעור היה רק עבור מי שהתחייב לבוא בקביעות. מי שמוכן לבוא בכל שבוע לשיעור, להעמיק ולהתקדם – הוא יכול להשתתף בשיעור. רבים רבים ממשתתפי השיעורים הללו אכן העמיקו ולמדו וחזרו בתשובה. יש בכך יישום של דברי הרב במאמר הדור:
הוא לא יוכל לשוב מיראה, אבל מאד מוכשר הוא לשוב מאהבה שיראת הרוממות תתחבר עמה.
תשובה מאהבה, מתוך לימוד והעמקה, מתוך קשר אמיתי ועמוק – זו התשובה הראויה לדור. כך פעל הרב צוקרמן בצורה עקבית ובעצמה גדולה.
עוד כותב הרב קוק במאמר הדור:
ודור בעל רוח גדול חפץ ומוכרח לחפוץ, בכל מקום שהוא פונה, לשמע דברים גדולים. ועיקר הגדולה של הדברים, הוא שיהיו מסוימים ומבוררים, עם גדלם רחבם והקיפם.
קשה למצוא מי שדיבר דברים "מסויימים ומבוררים" כמו הרב צוקרמן. דבריו היו ברורים וחדים, הוא היה חזק ותקיף בדעותיו, ואמר אותן בעוצמה גדולה. כמובן, מתוך רגישות גדולה לזולת.
את דבריו של הרב קוק במאמר הדור הרב צוקרמן לקח כדרך חיים. את כל כוחותיו השקיע בעמל גדול ובהצלחה גדולה, ביישום של מאמר הדור. הרב אנשים השתנו בעקבות פעולותיו, ורוח גדולה נכנסה בדור בזכותו.
חשוב להבין, שכשהרב קוק כתב את מאמר הדור, הוא התחיל מהתבוננות בדור. הרב לא בחן את הדור, את ההתנהגות שלו ואת מעשיו, ועל פי זה קבע כיצד להתייחס לדור. יסוד הדברים הוא בהסתכלות של התורה, ובהבנה התורנית של עניינו של הדור.
כך הוא מבטם של גדולים בישראל. הזכרנו בעבר את היחס הנכון לשיעורי התורה. חכמים לא בדקו את המציאות וקבעו את השיעור על פי הסטטיסטיקה. המבט התורני, ההבנה התורנית של הענין – הם שקבעו את השיעור1.
כך גם בענין הדור. הרי הרב קוק ראה, כפי שהוא מזכיר, שההמון איננו פועל מכח המחשבה, אלא מכח הרגש. אצל ההמון יש כח גדול יותר ליראה. אולם הבין הרב שהראש הוא העיקר, והוא מוביל את כל הגוף אחריו. זוהי תפיסה עקרונית, שהשפיעה על הדרך שבה התבונן הרב קוק על הדור.
באופן כללי, דבר זה נתון במחלוקת בין החסידים ובין הליטאים. הרב קוק היה שייך לבית מדרשו של הגר"א (אף כי היו לו גם שורשים חסידיים), ונראה שבענין זה הלך בדרכו.
שורש הדברים כבר בראשונים. הרמב"ם ראה את הראש, את השכל, כעיקר האדם. הראש הוא המוביל את האדם.
הכוזרי ראה את הלב כמרכז האדם. ביחס לעם ישראל הוא אומר: "ישראל באומות – כַּלֵּב באיברים". על פי הכוזרי, הרצון הוא הכח המרכזי באדם, והראש הוא יועץ ללב, לרצון (עי' מאמר שלישי, ה').
מתפיסות אלו נובעות שתי גישות לגוף האדם.
ניתן לראות את הגוף כך: ראש, שיש לו שתי ידים, וגוף, שיש לו שתי רגליים. כך כותב הרב קוק בענין רחיצת ידים ורגליים של הכהנים (עולת ראי"ה ח"א עמ' קי"ט):
באה הרחיצה המתאימה להידים, הפועלות את הפעולות, על פי הדרכת השכל, והרגלים, כלי התנועה, הבאה מדחיפת הרצון.
הראש מפעיל את הידים, והלב, הרצון, מפעיל את הרגליים. הראש הוא למעלה, והוא עיקר האדם.
אך אפשר גם לראות את הלב כמרכז האדם, וממנו יוצאות שלוחות שונות – הראש – יועץ, הידים – פועלות את פעולתן, הרגליים – מניעות את האדם. האדם הוא הלב, והוא נעזר בכל הכלים שהגוף מעמיד לרשותו.
במאמר הדור מדגיש הרב את המוח והראש כמי שמוביל את תהלוכות הדור, וזה מה שהדריך את הרב צוקרמן במעשיו, בשיעוריו ובפעולותיו.
מתוך הנקודה הזאת השקיע רבות בהפצת תורה, מקשת בצפון ועד אילת בדרום.
לקשת נשלח הרב צוקרמן על ידי הרצי"ה זצ"ל, שראה ערך בכך שהפעולות המעשיות של ההתיישבות וכדומה יהיו מלוות בהדרכה של רבנים. לכן שלח את תלמידיו הרבנים ללוות את הקמת היישוב קשת, והרב צוקרמן עבד שם במשך תקופה, מלבד השיעורים שהעביר. רבים התפלאו לראות את הרב הגדול יוצא מבית המדרש לעבודת השדה, וגם שם הוא מקצועי, מדוייק ועושה הכל בצורה שלמה.
כך גם באילת היה שותף להקמת הגרעין שהפך בהמשך לישיבת "איילת השחר", והיה מגיע להעביר שיעורים באילת.
הרב צוקרמן ראה את משימתו בהפצת תורה בגדלות ובעצמה, ולא חסך מאמצים להגיע לכל המקומות שבהם יכול היה להשפיע מתורתו.
הרב צוקרמן הוא הדמות המבטאת יותר מכל את מאמר הדור של הרב קוק.
מי שרצה לראות את "מאמר הדור דורנו" – היה מתבונן ברב צוקרמן זצ"ל, שהשקיע את כוחותיו ואת זמנו ביישום דברי הרב במאמרו. זוהי המורשת שהנחיל, ויש הרבה מה ללמוד ולקחת מדרכו.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
ניתן לקבל את השיחה בוואטסאפ. יש לשלוח בקשה למספר 052-7906438, ולשמור את המספר באנשי הקשר.
1 עי' בספר "מיטב הארץ", עמ' 273.