לחיות עם פרשת השבוע – קודם שומעים, אחר כך רואים

חיפוש שיעורים

  • נושא

  • שם הרב

  • ניקוי חיפוש

המדרש הפותח את דרשות חז”ל על פרשת לך לך, מאיר את דמותו של אברהם אבינו. הרבה עסקו במדרש זה, וננסה גם אנו לעיין בו:

“ויאמר ה’ אל אברם לך לך מארצך וגו'”, ר’ יצחק פתח (תהלים מה, יא): “שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך”, אמר רבי יצחק: משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת, אמר: תאמר שהבירה זו בלא מנהיג, הציץ עליו בעל הבירה, אמר לו: אני הוא בעל הבירה. כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר: תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג, הציץ עליו הקב”ה ואמר לו: אני הוא בעל העולם. “ויתאו המלך יפיך כי הוא אדוניך”, “ויתאו המלך יפיך” – ליפותיך בעולם, “והשתחוי לו”, הוי “ויאמר ה’ אל אברם”.

המשל המובא במדרש מפורסם. אברהם רואה בירה דולקת – בנין בוער באש, ואף אחד לא טורח לכבות אותו. הוא חושב שאין מנהיג לבנין. והנה בעל הבנין מציץ אליו ואומר לו: אני משגיח, גם האש הדולקת באה ממני. כך אברהם היה נראה לו שהעולם הולך בלא מנהיג, עד שהתגלה לו הקב”ה ואמר לו שהוא מנהיג את העולם.
יש להבין את הפסוק שמביא רבי יצחק, כדי לפתוח בו את הפרשה, ואת הקשר של המשל לפסוק. האם המשל מבאר את הפסוק? כיצד?
הפתיחה היא עמידה על המהות של אברהם אבינו, ויש להבין כיצד הפסוק שמביא רבי יצחק מלמד על עניינו של אברהם (תהלים מ”ה, י”א-י”ב):

שִׁמְעִי בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ. וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ כִּי הוּא אֲדֹנַיִךְ וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ.

נראה, שיש במדרש עומק, שקשור גם להבנה פנימית.
כשמסתכלים על העולם במבט חיצוני רגיל, בלי ידיעות קודמות – המבט הוא פסימי. הבירה דולקת – נשרפת. יש בעולם רשע, רוע, ולא נראה שהוא הולך לכיוון חיובי. “מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה” (ירמיהו י”ב, א’). לא רואים שהצדק בעולם מופיע, לא רואים שאדם מוסרי יותר – הוא מוצלח יותר. העולם נראה תוהו ובוהו, ללא סדר וללא יד מכוונת.
כך ראה אברהם אבינו את העולם לפני שהתגלה אליו הקב”ה. הוא ראה את דור המבול ודור הפלגה, חטאים ורשע, בלי שנראה שיש מנהיג לעולם, בלי יד מכוונת. המציאות התחתונה – הרשע והדורסנות – היא השולטת בעולם. האם אין מנהיג לבירה?
גם האדם הפרטי – מה הסיכוי של האדם לעמוד מול היצרים השליליים? גם אם נמצא אדם אחד מאלף שמצליח בכך – מהי המטרה של הרוע בעולם? לאן העולם הולך?
זהו המבט של אברהם אבינו על העולם.

החידוש בפסוק שמביא רבי יצחק: “שמעי בת וראי“. יש לראות את העולם אחרי ששומעים. ראיה בלא שמיעה – לא נותנת לאדם את המבט הנכון.
כאשר רואים את העולם במבט חיצוני, העיניים רואות תוהו. אך אם שומעים את דבר ה’, מבינים שיש נשמה למציאות, לעולם, לתורה ולאדם. כשמתבוננים מתוך השמיעה לדבר ה’ – מתגלה עולם אחר. רואים את המגמה של העולם, את ההתקדמות. מבינים את המקום של הרוע, של היצרים השליליים. מבינים שיש חוקיות לעולם, והעולם צועד לכיוון מסויים.
השלב הבא הוא: “והטי אזנך” – לאחר השמיעה הראשונית מגיעה הקשבה עמוקה יותר, המגלה לאדם מבט חדש על העולם. אז הוא מקיים: “ושכחי עמך ובית אביך” – הוא עוזב את הדעות הקדומות ואת המוסכמות שהוא רגיל אליהן, ומתבונן על העולם במבט חדש.
כאשר מקשיבים לקול הפנימי של המציאות, ומסתכלים על העולם מתוך הקשבה לקול זה – רואים מציאות אחרת. זהו המבט של אברהם אבינו לאחר שהתגלה אליו הקב”ה. אברהם רואה עולם חדש.

החידוש של רבי יצחק הוא שצריך שמיעה כדי לראות בצורה נכונה. אנו יכולים לשמוע על דברים שאין אנו יכולים לראות אותם. המציאות האלוקית נסתרת מאיתנו. היא למעלה מהמקום ומהזמן, ואין היא נכנסת אל העינים של האדם. אך אדם יכול לשמוע גם על דברים שרחוקים ממנו.
את האינסוף אין אנו יכולים לראות, אבל אנו יכולים לשמוע עליו, ולהבין כי מה שאנו רואים בעינינו הוא רק חלק קטן, קטע מתוך עולם אינסופי. אנו יכולים לשמוע ולהבין שיש נשמה לעולם, שמתגלה בעולם המוחשי.
אברהם הסתכל על העולם ללא שמיעה, וראה בירה דולקת. ראה עולם שהרשע משתולל בו. אך אז נראה אליו בעל הבירה, ואמר לו שיש חוקיות לעולם, ויש תהליכים עמוקים וארוכים, שאברהם יכול להיות שותף להם. אז אברהם רואה את העולם במבט חדש.

משל למה הדבר דומה, לשבט פרימיטיבי במקום נידח בעולם, שלא שמע על החשמל. יום אחד, הביאו להם מכונת כביסה. הם התבוננו בה וניסו להבין למה היא מיועדת. אפשר לטפס עליה כדי להוריד דברים מהעצים הגבוהים. אפשר להשתמש בה כשולחן טיפולים לרופא השבט. המנוע נראה מיותר, אין לו חשיבות ומשמעות, והם זורקים אותו. גם הכפתורים שיש בחזית המכונה נראים בעיניהם מיותרים וחסרי תפקיד ומשמעות.
כך הוא המבט על המכונה כשלא מכירים את החשמל.

החשמל דומה לנשמה. אין אנו רואים אותו, אך אנו יכולים לראות את ההשפעה של הפעולה שלו. ברגע שמבינים שהמכונה פועלת עם חשמל – מבינים את תפקידה, ואת הצורך במנוע ובכל הכפתורים המוזרים שיש בה.
כך כשמבינים שיש נשמה לאדם ולעולם, מבינים כיצד לראות את העולם, ורואים את ההתקדמות וההתבסמות של העולם.

לפני שנים רבות התקיים פאנל בין כמה מדענים, שהתפרסם בעיתונות.
עיקר הויכוח באותו פאנל היה בין מדען אמריקאי, שמבטו על העולם חומרני, ובין מדען הודי, שמאמין בקיומו של בורא לעולם.
תוך כדי הדיון אמר המדען האמריקאי: תוך עשור, המדע מצליח לברוא אדם – לקחת עפר מן האדמה ולהפכו לאדם. והוא המשיך להתרברב: מהי היצירה הגדולה ביותר של אלוקים? האדם. הנה, גם אנחנו יכולים.
אמר לו המדען ההודי: אתה חושב שאם אתה בורא אדם אתה מתחרה בקב”ה? אתה חלק מהבריאה, והבורא ברא את האדם הזה דרכך. גם אתה לא מנותק מהמציאות האלוקית, וכך כל הדברים שאתה עושה.
המשיך המדען ההודי והמשיל משל. אנו יודעים ששורת המספרים שואפת לאינסוף. מה הופך מספר אחד, ועוד אחד ועוד אחד – לשורה אחת אינסופית? אין זאת אלא שבכל מספר ומספר יש ניצוץ אינסופי, והוא עושה אותו לחלק משורת המספרים האינסופית. כך בכל אדם ובכל יצור יש ניצוץ אלוקי אינסופי, שהופך אותו לחלק מן הבריאה. מכח הניצוץ הזה אתה יכול לפעול ולעשות, וגם לברוא אדם (אם תצליח…).
כל אדם הוא חלק מהמציאות האינסופית. הניצוץ האינסופי, הנשמה שבקרבו – היא הנותנת לאדם ולעולם את השאיפה להתקדמות, והופכת את כל הבריאה למציאות אחת ששואפת למעלה, אל האינסוף.

דבריו של המדען ההודי הזכירו לי את דברי חז”ל על אברהם אבינו (בראשית רבה פרשה ל”ט, ג’): “אחות לנו קטנה – זה אברהם אבינו שאיחה את כל באי העולם”. אברהם גילה את הנשמה, ומכח הנשמה ראה את העולם כולו כמציאות אחת, ששואפת לחיבור עם העולם האלוקי.

השמיעה של אברהם אבינו נתנה לו מבט אחר על העולם, מבט על היכולת של העולם להתקדם ולתקן.
אברהם הוא המעבר של העולם מן התוהו אל התיקון. חכמים אומרים (סנהדרין צ”ז ע”א):

תנא דבי אליהו: ששת אלפים שנה הוי עלמא, שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח.

ב”סדר עולם” מובא שאברהם גילה את הבורא בגיל 52 שנים. אז היה העולם בן אלפיים שנה. עד אז היה העולם תוהו, “בירה דולקת”, עולם שיש בו רוע חסר פשר. כשבא אברהם, שמע את דבר ה’ וראה את העולם במבט אחר, נאמר לו: “ושכחי עמך ובית אביך” – עזוב את המוסכמות ששמעת עד היום. עליך להקשיב לקול הפנימי, קולה של הנשמה, ומכוחו להביט על העולם. אז נאמר לאברהם (בראשית י”ב, א’):

וַיֹּאמֶר ה’ אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.

אחרי ששמעת את קול ה’, אתה יכול לראות את הארץ בצורה אמיתית. עכשיו אתה יכול לראות את העולם כמציאות אחת המשתוקקת לבוראה, ואתה יכול למלא את תפקידך על ידי עם ישראל.

אברהם הוא המעבר מן התוהו אל התיקון. התיקון נעשה על ידי האזנים, על ידי השמיעה.
השמיעה נותנת לאדם כח להתגבר על משברים, ולצאת מעולם התוהו.
אנו צריכים להקשיב בענוה לדבר ה’ ואז אנו יכולים לראות את העולם במבט חדש. המבט של האמונה מביא לאדם שמחה, שאיפה למעלה, עשיה וגבורה.
בע”ה נזכה לראיה של הגאולה השלמה (ישעיהו נ”ב, ח’):

כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה’ צִיּוֹן.

במהרה בימינו.

ניתן לקבל את השיחה במייל בכל שבוע, בלי נדר, על ידי משלוח בקשה ל: metavhaaretz@gmail.com.
ניתן לקבל את השיחה בוואטסאפ, על ידי משלוח בקשה למספר: 052-7906438, ושמירת המספר באנשי הקשר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *