עבודת המידות מתוך אמונה – פתיחה

נערך על ידי תלמידים ובאחריותם
הרב יהושע ויצמן
כ״ב במרחשוון ה׳תשפ״ב
 
28/10/2021

עבודת המידות

שני פסוקים עוסקים בקשר בין האמונה למצוות, וניתן ללמוד מהם על מרכזיותה של האמונה בבנין האישיות של האדם.

א. פסוק בחבקוק, שהגמרא מביאה אותו (מכות כ"ד ע"א):

בא חבקוק והעמידן (את תרי"ג המצוות) על אחת, שנאמר: "וצדיק באמונתו יחיה".

יש שורש אחד לכל תרי"ג המצוות, והוא האמונה.

הפסוק בשלמותו (חבקוק ב', ד'):

הִנֵּה עֻפְּלָה לֹא יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה.

המילה "עֻפְּלָה" קשה, אבל ניתן לנסות להבינה מההקשר. מי שקשור ל"עופלה" – לא ישרה נפשו. ולעומתו הצדיק – באמונתו יחיה. זה ההיפך מצדיק ומאמונה.
במפרשים יש כמה פירושים.
המלבי"ם בפירושו מזכיר את המעפילים, שעלו לארץ ישראל בניגוד לציווי ה', לאחר חטא המרגלים. הכוונה היא לאדם שמתנשא לעלות למעלה ממדרגתו, אדם שמגביה עצמו ומתגאה.
רש"י מפרש: "נפש שלו תמיד היא בכעס ובתאוה".
המפרשים קושרים מידה זו לענין המידות.
מול אדם שנפשו "עופלה", עומד הצדיק שבאמונתו יחיה. האמונה היא השורש למצוות, אבל בעיקר לאישיות ולמידות המתוקנות של האדם.
הפסוק בחלקו הראשון עוסק באדם שקשור למעפילים. ה' אמר להם לא לעלות לארץ, והם החליטו שהם עולים בכל זאת. יש בזה הרבה גאוה, מחשבה שאנחנו יותר חזקים מהקב"ה, ואנחנו נצליח להעפיל למרות שה' לא חפץ בכך. על כך אומר הפסוק: "לא ישרה נפשו בו". זהו קלקול ועקמימות בנפש. המחשבה שאני יכול ומסוגל הכל, בניגוד לרצון ה' – זו גאוה שהיא השורש לכל המידות הרעות.
מול הגאוה עומדת האמונה. אדם מאמין מרגיש את נוכחות הקב"ה בחיים שלו. הוא מבין שכל הכוחות והעוצמות הגדולות שיש בו – באים מהקב"ה. היכולת לכבוש את הארץ באה מאמונה בה', ומשיתוף הקב"ה במעשיו של האדם. חיים מתוך אמונה זה שורש להיות אדם ש"ישרה נפשו בו".
הפסוק קושר את האמונה למידות. חז"ל בגמרא קשרו את האמונה לענין המצוות. ניתן להבין שהמצוות קשורות למידות. כשאדם מאמין – הוא יכול להתמודד ולקיים את המצוות. קיום המצוות צריך להיות תוצאה של אישיות מתוקנת ומידות מתוקנות. כך עולה מהחיבור של פשט הפסוק עם דרשת חכמים עליו.

נעמוד על פסוק נוסף בספר תהלים, הקושר את המצוות לענין האמונה (תהלים קי"ט, פ"ו):

כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה שֶׁקֶר רְדָפוּנִי עָזְרֵנִי.

המפרשים שואלים, מה הקשר בין תחילת הפסוק לסופו. כל חלק בפסוק בפני עצמו – מובן. "כל מצוותיך אמונה" – קיום המצוות נובע מאמונה בה'. "שקר רדפוני עזרני" – כאשר רודפים אותי אנשי שקר – עזור לי להינצל מהם.
מה הקשר בין שני החלקים?

נראה, ש"אמונה, היא ההיפך מ"שקר".
סופו של הפסוק אומר, שאנו חיים ב"עלמא דשקרא", והשקר רודף אותנו. אנו חיים בעולם שבו דברים חסרי ערך עומדים בראש סולם העדיפויות, ודברים ערכיים כמו אמת ואמונה – מונחים בקרן זווית.
למשל, עולם הספורט. אנשים שרוצים להרוויח מהענין, משקיעים הרבה כדי שכל אחד ואחד ירגיש, שאם הוא לא צופה במשחקים – הוא מחוץ לעניינים לגמרי. יש ליגות, ותחרויות עולמיות, ושידורים חיים – והכל נועד למשוך את הצופה. פסיכולוגים רבים עמלים כדי לגרום ליצור אווירה ש"אם אתה לא שם – אתה לא קיים". וכך כולם נמשכים אחרי שידורי הספורט, ומרגישים שאם הם לא ידעו בזמן אמת מה קרה בכל רגע ורגע במשחק – חסר להם משהו משמעותי.
כשחושבים על זה – כל אחד מבין שזה שקר. אנחנו צופים ומתלהבים ומתרגשים – והם צוחקים עלינו ומרוויחים את הכסף.
נוצרת תחושה, שאם אתה לא יודע כמה דפי גמרא – זה לא נורא. אבל אם אתה לא יודע את מספר החולצה או מספר הנעליים של שחקן פלוני – זה נורא ואיום.
השקר רודף אותנו, והוא מצוייד בדור שלנו בכלים רבים, יותר ממה שהכיר דוד המלך כשהוא כתב את הפסוק… יש פרסומות וכותרות ושידורים בלתי פוסקים. הצופה מתחיל לחשוב שזה באמת חשוב. אם זה לא היה חשוב – לא היו מדברים על זה כל כך הרבה, ומפרסמים את זה בשלט כל כך גדול…
על סיום מסכת לא עושים שלטי חוצות. אולי על סיום הש"ס… אבל משחק כדורגל – איך אפשר לפספס?
קשה לעמוד מול השקר, ולכן דוד המלך מבקש: "שקר רדפוני – עזרני". אלמלא הקב"ה עוזרו – אינו יכול לו.

מול השקר הזה אומר דוד המלך: "כל מצוותיך אמונה". האמת נמצאת במצוות. שם מתרחשים הדברים באמת. זו האמת, אבל קשה לומר אותה ולחיות אותה, ולכן אני זקוק לעזרה.
מילדותו האדם משתוקק להרגיש שייך, להיות חלק ממשהו. כאשר כל העולם סובב סביב הכדור והמגרש, קשה מאוד לעמוד מנגד ולומר: המצוות זו האמת והאמונה. לכן אנו זקוקים לעזרה.

אנו זקוקים לתפילה ולהרבה סייעתא דשמיא כדי שנוכל להתמודד עם היצר, עם השקר שרודף אותנו בכל מקום.
הרבה מידות מקולקלות נובעות מהשקר – זה המקור של האגו של האדם, שגורם לו להיפגע או לקנא, לראות דברים בביקורתיות ובעין רעה. כל הדברים הללו נובעים מהשקר שיש בעולם, שאנו לא רואים את העולם כפי שהוא באמת. לכו אנו מבקשים מה' שיעזור לנו להגיע לאמונה, ועל ידי האמונה נזכה למבט הנכון על העולם, לעין טובה, להתייחסות נכונה לכל אדם ולכל אירוע.

האמונה בה' צריכה להביא את האדם גם לאמונה בעצמו. על האדם להאמין בעצמו, ביכולת שלו להתמודד ולהצליח. לפעמים אדם מתייאש מהתמודדות עם התאוות והנפילות. לכן חשוב לחזק את האמונה בה' – ומכוחה את האמונה בעצמנו.
אנו רגילים להביא בהקשר לכך מדרש (ויקרא רבה פרשה כ"ט, ב'):

ר' נחמן פתח (ירמיה ל'): "ואתה אל תירא עבדי יעקב", מדבר ביעקב, דכתיב (בראשית כ"ח): "ויחלום והנה סולם מוצב ארצה". אמר ר' שמואל בר נחמן: אלו שרי אומות העולם… אמר רבי ברכיה ור' חלבו ור' שמעון בן יוחאי בשם ר' מאיר: מלמד שהראה הקב"ה ליעקב שרה של בבל עולה ויורד, של מדי עולה ויורד, ושל יון עולה ויורד, ושל אדום עולה ויורד. אמר הקב"ה ליעקב: אף אתה עולה. באותה שעה נתיירא יעקב אבינו, ואמר: שמא ח"ו כשם שלאלו ירידה אף לי כן. אמר לו הקב"ה: "ואתה אל תירא" – אם אתה עולה, אין לך ירידה עולמית. לא האמין ולא עלה. אמר רבי ברכיה ור' חלבו בשם רבי שמעון בר יוחאי: ר' מאיר היה דורש (תהלים ע"ח): "בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו" – זה אבינו יעקב, שלא האמין ולא עלה. אמר לו הקב"ה: אילו האמנת ועלית, עוד לא ירדת. ועכשיו שלא האמנת ולא עלית, עתידין בניך שיהו משתעבדין בד' מלכיות בעולם הזה, במסים ובארנוניות ובזימיות ובגלגליות. באותה שעה נתיירא יעקב, אמר לפני הקב"ה: רבונו של עולם, יכול לעולם, אמר לו (ירמיה ל'): "ואל תחת ישראל"…

אלמלא חז"ל היו אומרים זאת במדרש, לא היינו יכולים לומר כך על יעקב אבינו. הקב"ה אומר לו לעלות, והוא לא מאמין ולכן לא עולה בסולם? איך יתכן לומר כך?
בזוה"ק מוסיפים מילה אחת במדרש (זוהר ח"א ויצא, קנ"א ע"א, בתרגום):

יעקב כמו כן משום כך לא האמין אם תאמר שלא האמין בקב"ה, לא, אלא שלא האמין בו בעצמו, שלא יחטא…

יעקב לא האמין בעצמו שהוא מסוגל לעמוד מול כל האימפריות האדירות, מול עולם השקר, התרבות והתקשורת. כמה אנשים הולכים אחרי השקר, וכמה אנשים לומדים תורה בבית המדרש? האם אפשר לעמוד מול השקר?
על כך מתפלל דוד המלך – "עזרני", המציאות קשה ומטעה, ואנו זקוקים לעזרה.
כל השעבוד שלנו לארבע מלכויות, לתרבויות הזרות, הוא תוצאה של הרגע שיעקב לא מאמין ביכולת שלו לעלות בלי לרדת. הקב"ה צועק ליעקב, וגם לנו – תאמינו ותעלו. תאמינו שאתם יכולים לעלות בסולם ולא לרדת.
האמונה של האדם בעצמו, ביכולת שלו להתמודד עם הדברים הקשים ביותר – היא מרכזית בעבודת המידות ובבנין האישיות.
למרות השקר שעוטף אותנו, למרות שלפעמים האמת נסתרת והאמונה לא נראית לעיניים – אנו צריכים להאמין בעצמנו שאנו יכולים להגיע לאמונה בה'. "צדיק באמונתו יחיה" – האמונה נמצאת בתוכנו, היא מקור החיים שלנו. יש לנו כח להאמין בעצמנו ובכח שנתן לנו הקב"ה להתמודד מול עולם השקר.

ננסה בשיחות הבאות לפרט את הדרך של עבודת המידות מתוך אמונה. איך מכח האמונה מגיעים לענוה, להתמודדות נכונה עם קנאה ועם מידות נוספות.
הקב"ה מחכה שנעלה, הוא ברא את העולם כדי שנהיה שמחים ומאושרים, ואנו צריכים להאמין בעצמנו, ולעלות בסולם.

ניתן לקבל את השיחה בוואטסאפ. יש לשלוח בקשה למספר 052-7906438, ולשמור את המספר באנשי הקשר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן