לחיות עם פרשת השבוע – עולים קומה!
שיחת הרב ויצמן, ראש הישיבה, משוכתב ללא עריכה
לפני שנעסוק בפרשת השבוע בחומש, נדבר על פרשת השבוע והשבועות האחרונים בעולם – המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שהולכת ומתגלגלת ואין יודעים מה יהיה בסופה.
רבים מרגישים, שמתרחש אירוע כלל עולמי. אנו מקוים שלא נגיע למלחמת עולם, אבל כבר עכשיו יש כאן טלטלה עולמית. כל מדינה שואלת את עצמה מה המלחמה הזו אומרת לה, וגם אנחנו שואלים את עצמנו: מה זה אומר לנו. גם מבחינה חיצונית, אבל בעיקר מבחינה פנימית. כיושבי בית המדרש אנחנו צריכים לשאול מה המשמעות של המלחמה הזו עבורנו. מלבד העובדה שיש יהודים שהמלחמה נוגעת להם באופן ישיר, אנו צריכים לבחון את הדברים במישור גבוה יותר.
נעיין בדברים שכתב הרב קוק זצ"ל בזמן מלחמת העולם הראשונה. הרב קוק נסע לאירופה, וכשפרצה המלחמה נשאר בשוויץ ובלונדון ולא יכול היה לחזור לארץ. הרבה דברים גדולים פעל הרב קוק בשהותו שם, ואולי הדבר הגדול מכולם – כתיבת הספר "ריש מילין" על האותיות. זהו ספר עליון, שהרב קוק עצמו העיד על מעלתו ועל סגולתו.
את ה"הקדמה" לספר כתב הרב קוק באחת ההערות שבסוף הספר (הערה א'):
כשהעולם הולך במהלכו הרגיל, כשאין פרעות ומהומות בחיים, יכול גם הרעיון האצילי של האדם לקחת את פרנסתו מההסתכלות בתנועות החיים, מחיי החברה, ומהתורות האגודות בהם, שהוא כל התוכן של כל חכמה וכשרון נגלה, ומובטח הוא שמתוך הרכוש הזה יתעשר עושר פנימי.
כשהעולם הולך במהלך רגיל, הכל רגוע ובנחת, יכול האדם להסתכל על העולם שסביבו וללמוד ממנו. הוא רואה תנועות ורעיונות שונות, וזה מעשיר אותו, הוא מתמודד, חושב מה טוב ומה לא טוב בכל תנועה ורעיון. כך הוא שואב את פרנסתו הרוחנית מהעולם שסובב אותו.
לא כן הדבר בזמן שהחיים נופלים הם במהמורות המלאות מחשכי רשע ותוהו, אז העולם הגלוי מתנודד, סדריו מתערבבים, ואם יהיה האדם יונק את לשד חייו הרוחניים, רק מהצד הגלוי שבאוצר הרוח, דלדול נורא מוכן לבא עליו, ולשדוד ממנו את כל עמדת תומתו, ואז כדי להחזיק את המעמד יבא התור של הצמאון הבוער אל התוכן הנעלם, אל הסקירות הפנימיות שהן מתנשאות מעל לשטח הגלוי שבחיים שבהן לא נגעה יד המהומה העולמית, וממקור חיים זה ילך האדם וישאב מים בששון להרטיב את העצמות היבשות של העולם הרוחני הגלוי שנשאר במצב כל כך נדהם מפני תגרת יד החיים אשר נתבלבלו. ומטעם זה עצמו בא הלחץ לכותב הטורים הללו לרשום את רשמי המחשבה אשר למדרש האותיות וכו' דוקא בזמן הזה.
אבל כשהעולם מתבלבל, יש מהומות ופרעות, אי אפשר להמשיך בצורה הרגילה. מי שישאב את פרנסתו הרוחנית מהעולם שסביבו, מניתוחים פוליטיים על דמותו של מנהיג זה או אחר וכדומה – יושפע מהבלבול והמהומה. בזמן כזה צריך לשאוב את הפרנסה הרוחנית מעולם עליון, ממקומות שנמצאים "מעל לשטח הגלוי שבחיים". אלו מקומות שלא נגעה בהם יד מהומות הזמן, ומשם ניתן לשאוב הסתכלות עליונה גם על הדברים שמתרחשים בשטח הגלוי.
הרב מדבר על שלוש מדרגות. א. המדרגה הגלויה של המהומה שבעולם. ב. המדרגה הרוחנית הגלויה. ג. המדרגה העליונה הנסתרת.
הרצון לשאוב מן העולם הפנימי, הביא את הרב לכתוב ספר על המשמעות הפנימית של האותיות בזמן מלחמת העולם הראשונה.
כדי להבין כיצד להתבונן על המציאות לא רק בצד הגלוי אלא גם בצד הרוחני, נתבונן בדברים נוספים שכתב הרב בזמן אותה מלחמה (אורות המלחמה, א'):
כשיש מלחמה גדולה בעולם מתעורר כח משיח…
הדברים בנויים על מדרש (שהובא לאחרונה בהקשר למלחמה הנוכחית גם על ידי הגר"ח קנייבסקי שליט"א) (בראשית רבה פרשה מ"ב, ד'):
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר אֲבִינָא אִם רָאִיתָ מַלְכֻיּוֹת מִתְגָּרוֹת אֵלּוּ בְּאֵלּוּ צַפֵּה לְרַגְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, תֵּדַע שֶׁכֵּן שֶׁהֲרֵי בִּימֵי אַבְרָהָם עַל יְדֵי שֶׁנִּתְגָּרוּ הַמַּלְכֻיּוֹת אֵלּוּ בְּאֵלּוּ בָּאָה הַגְּאֻלָּה לְאַבְרָהָם.
הרב ממשיך וכותב:
מלחמת עולם של עכשיו צפיה נוראה גדולה ועמוקה יש בה, מצורף לכל גלגולי הזמנים והוראת קץ המגולה של התישבות ארץ ישראל.
כשמנסים להבין את עניינה של המלחמה, צריך להתבונן גם על "גלגולי הזמנים" – מה קורה בעולם בתקופה הזו של המלחמה. בזמן הרב קוק היה זה "קץ המגולה" – ארץ ישראל התחילה לתת את פירותיה, ההתיישבות בארץ ישראל התחילה להתבסס ולהתרחב. בזמן כזה הציפיה לרגלו של משיח היא משמעותית יותר, ואכן המלחמה קידמה את תהליך הגאולה של עם ישראל. בעקבות המלחמה ניתנה הצהרת בלפור, והתגלגלו תהליכים שהובילו גם למלחמת העולם השניה ולהקמת מדינת ישראל.
לאור זאת, ננסה להבין מהם "גלגולי הזמנים" שאנו חווים, ושלאורם אנו צריכים לבחון את המלחמה הנוכחית.
הזכרנו לאחרונה כמה פעמים, שהקב"ה מטלטל אותנו טלטלות גדולות בתקופה האחרונה.
לאור דבריו של הרב ב"ריש מילין" שהזכרנו לעיל, אפשר לומר שכשיש טלטלה גדולה בעולם – צריך להיאחז בנצח, בדברים הקבועים, העליונים, שאינם משתנים.
מהי הטלטלה שאנו חווים?
ברמה העולמית טלטלת הקורונה עדיין מטלטלת את העולם כולו.
בתוכנו, אנו חווים טלטלה ביחס לערביי ישראל. הערבים קיבלו שותפות בשלטון, והם מקבלים את כל דרישותיהם. זה גורם להם להרים ראש, והם מדברים בגלוי על כך שכעת הם בשלב איסוף הכוחות והנשק כדי לגרש את היהודים מפלסטין הכבושה כשיגיע הזמן. גם ערבים הקשורים לממשלה מדברים כך. אך אצלנו לא מקשיבים למה שהם אומרים, והכל ממשיך כרגיל. חווינו מעט מהקושי במהומות שעשו הערבים בערים המעורבות.
והנה, בתוך הטלטלה הזו, פורצת מלחמה. האם יש לכך קשר?
אין ספק שהקב"ה מדבר אלינו מתוך הטלטלות הללו, ואנו צריכים לנסות להבין מה רצונו מאיתנו.
יש דמיון גדול בין מלחמתנו עם הערבים ובין המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.
המלחמה הזו היא בעצם מלחמה בין הצד הפרוגרסיבי, התומך באוקראינה, ובין הצד השמרני. רוסיה עדיין מאמינה במדינת לאום, ובעיקר – מאמינה שמלחמה היא פתרון לסכסוך בין אומות. מאז מלחמות העולם, הצד הפרוגרסיבי התעצם, בעקבות התחושה ש"נמאס ממלחמות". די לגזענות, די לדרך שבה עם אחד משתלט בכח על עם אחר. להיפך, עכשיו החלש הוא הצד שזוכה לכבוד. "החלש הוא הצודק". לכן הפלסטינים, החלשים מול ישראל, זוכים בעולם לכבוד ולהקשבה.
רוסיה מטיחה בפניו של העולם: אנחנו רוצים לפתור את הבעיות עם אוקראינה במלחמה. אנחנו חזקים ולכן אנחנו ננצח. לא החלש מנצח אלא החזק. נפעיל את כוחנו ונשיג את מה שאנחנו רוצים.
שני הצדדים הללו נמצאים גם במלחמתנו עם אויבינו מבפנים.
האמנה הפלסטינית אומרת, שהדרך לפתור את הבעיה עם הישות הציונית היא במלחמה. התפיסה הזו לא השתנתה. הם מבינים שהדרך לנצח אותנו היא במלחמה. "אני שלום וכי אדבר המה למלחמה". אנחנו מדברים רק על שלום, אבל הם מתכוננים למלחמה.
הקב"ה מעורר אותנו לשים לב לצורת המאבק.
לאור הבנת העובדות בשטח, אנו צריכים להבין את המשימה הגדולה המוטלת עלינו במישור הרוחני.
הקב"ה אומר לנו: הגיע הזמן לצקת את התוכן לכלים הנפלאים שנבנו כאן בארץ ישראל.
הקמנו מדינה, ניצחנו במלחמות. מדינת ישראל היא נתון, עובדה קיימת. אם האומות חשבו שאנו אפיזודה חולפת, באה מלחמת יום הכיפורים ולימדה אותם שאנחנו כאן על מנת להישאר. בשנים האחרונות נבנו גם כלים כלכליים משמעותיים, וגם בטחוניים. הכלים קיימים ובעוצמה גדולה. צריך כמובן להמשיך ולשמור עליהם ולחזק אותם.
הגיע הזמן לצקת את התוכן. לשם מה נעשה ה"מאמץ" האלוקי הגדול, ניסים מופלאים של הקמת המדינה ושל קיבוץ גלויות? האם באנו לכאן כדי שהבדואים ישלטו בנגב? האם באנו בשביל לתת שוויון לדברים שמנוגדים לתורה? באנו כדי לקעקע את ערכי המשפחה? לשם כך התפלל עם ישראל במשך אלפי שנים?
אנו צריכים לצקת את התוכן הרוחני – מהי המשמעות של מדינת ישראל, של העוצמה הגדולה שבנינו כאן?
מתוך כך, נעיין במדרש על פרשת השבוע (שמות רבה פרשה מ"א, ד'):
מַהוּ "הָעֵדֻת", אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: עֵדוּת הוּא לְכָל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁיֵּשׁ סְלִיחָה לְיִשְׂרָאֵל… אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁנָּטַל אִשָּׁה וְחִבְּבָהּ יוֹתֵר מִדַּאי, כָּעַס עָלֶיהָ וְהִנִּיחָהּ, וְהָיוּ אוֹמְרִים לָהּ שְׁכֵנוֹתֶיהָ: אֵינוֹ חוֹזֵר עָלַיִךְ עוֹד. לְיָמִים שָׁלַח לָהּ וְאָמַר: כַּבְּדִי אֶת פָּלָטִין שֶׁלִּי וְהַצִּיעִי אֶת הַמִּטּוֹת, שֶׁבְּיוֹם פְּלוֹנִי אָבֹא אֶצְלֵךְ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ יוֹם פְּלוֹנִי בָּא הַמֶּלֶךְ אֶצְלָהּ וְנִתְרַצֶּה לָהּ, וְנִכְנַס אֶצְלָהּ לַפָּלָטִין וְאָכַל וְשָׁתָה עִמָּהּ וְלֹא הָיוּ שְׁכֵנוֹתֶיהָ מַאֲמִינוֹת, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהָיוּ מְרִיחוֹת רֵיחַ בְּשָׂמִים, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָדְעוּ שֶׁנִּתְרַצֶּה לָהּ הַמֶּלֶךְ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִבֵּב אֶת יִשְׂרָאֵל וֶהֱבִיאָם לִפְנֵי הַר סִינַי, וְנָתַן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה, וּקְרָאָן מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, ו): "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים", אַחַר אַרְבָּעִים יוֹם חָטְאוּ, אוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים: אֵינוֹ מִתְרַצֶּה לָהֶם עוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ד, טו): "אָמְרוּ בַּגּוֹיִם לֹא יוֹסִיפוּ לָגוּר", כֵּיוָן שֶׁהָלַךְ משֶׁה לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם מִיָּד סָלַח לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד, כ): "וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ". אָמַר משֶׁה: רִבּוֹן הָעוֹלָם, הֲרֵינִי מְפֻיָּס שֶׁמָּחַלְתָּ לְיִשְׂרָאֵל, אֶלָּא הוֹדִיעַ לְעֵינֵי כָל הָאֻמּוֹת שֶׁאֵין בְּלִבְּךָ עֲלֵיהֶם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חַיֶּיךָ, הֲרֵינִי מַשְׁרֶה שְׁכִינָתִי בְּתוֹכָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כה, ח): "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ", וּמַכִּירִין שֶׁמָּחַלְתִּי לָהֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר: "מִשְׁכַּן הָעֵדֻת", שֶׁעֵדוּת הִיא לְיִשְׂרָאֵל שֶׁמָּחַל לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
האומות מסתכלות על עם ישראל ועל המדרגה הרוחנית שלו.
אין ספק שהערבים עוקבים אחרי המצב הרוחני של עם ישראל. הם אומרים: תראו את היהודים הטפשים, שנותנים לערבים לשלוט עליהם. תראו את החילוניות ששולטת בהם. את ערכי המשפחה המתפרקים. אנחנו באים בשם אללה, ולכן אנחנו ננצח.
כשצה"ל נסוג מעזה, היו חיילי הישיבה האחרונים לצאת מהעיר. הילדים זרקו עליהם אבנים, ואמרו: הרוח ניצחה את הטנקים. ככה הם מרגישים. ה' עזב את עם ישראל בגלל חטאיהם.
אך הכתוב מעיד שה' סולח. איך יודעים זאת? בגלל השראת השכינה בישראל. זוהי העדות של המשכן לכל האומות.
אין לנו מקדש ומשכן, אך אנו יכולים לזכות להשראת שכינה (ילקוט שמעוני תהלים תתס"ב):
אמר ר' יוסי בן חלפתא לר' ישמעאל בריה: מבקש אתה לראות את השכינה בעולם הזה, עסוק בתורה בארץ ישראל, שנאמר: דרשו ה' ועוזו בקשו פניו תמיד.
הישיבות ובתי הכנסת, הם מקום השראת השכינה. אנו צריכים להגביר את העוצמה של התורה, כדי להראות לכל האומות שאנו קשורים לתורה, והקב"ה סולח לנו ומשרה שכינתו עלינו.
בשלושה דברים אנו צריכים להתחזק.
א. התחזקות בלימוד התורה. היה נהוג בעבר, בישיבה ובמקומות אחרים, שכשיש מלחמה או מבצע צבאי, מגבירים את לימוד התורה ועוסקים בתורה 24/7. יום ולילה בית המדרש לא מפסיק. אנו מגדירים בכך לעצמנו ולעולם, שהתורה היא הכח המנהיג את העולם. כך אנו מרגישים דרך הרגליים שהתורה מובילה את המציאות ולימוד התורה יביא את הגאולה.
ב. אנו צריכים להתחזק באחריות על הפצת תורה והגדלת התורה בציבור הרחב. עם ישראל רוצה תורה וצמא לתורה. הוא לא באמת שותף לכל הדעות החדשות, הוא רוצה תורה מקורית, עוצמתית, היונקת מהמסורת.
ג. להיאחז בנצח, בדברים הקבועים והנעלמים. כל מי שרוח בקרבו – נקרא ללמוד את התורה הפנימית. בשלב ראשון – לימוד מהר"ל, שהוא הכנה לפנימיות, כדברי הרצי"ה זצ"ל, ובהמשך רמח"ל, ועד לכתבי האר"י ז"ל והזוה"ק. בע"ה בזכות העיסוק בפנימיות יצאו ישראל מן הגלות ברחמים, כדברי הזוה"ק. נעורר את מידת הרחמים, מתוך החיבור לנשמה, ניאחז בנצח, ומשם נשפיע עוצמה רוחנית שתעורר את כח המשיח.
בע"ה עם ישראל יעלה קומה רוחנית, ויצוק את התוכן הרוחני לכלים שנבנו, עד לגאולה השלמה בע"ה.
ניתן לקבל את השיחה במייל בכל שבוע, בלי נדר, על ידי משלוח בקשה ל: metavhaaretz@gmail.com.
ניתן לקבל את השיחה בוואטסאפ, על ידי משלוח בקשה למספר: 052-7906438, ושמירת המספר באנשי הקשר.