פרק ז' – שושלת עזרא
שמע , סיכם וערך : חגי לב – מעלות
"א וְאַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, בְּמַלְכוּת אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ-פָּרָס–עֶזְרָא, בֶּן-שְׂרָיָה, בֶּן-עֲזַרְיָה, בֶּן-חִלְקִיָּה. בבֶּן-שַׁלּוּם בֶּן-צָדוֹק, בֶּן-אֲחִיטוּב. ג בֶּן-אֲמַרְיָה בֶן-עֲזַרְיָה, בֶּן-מְרָיוֹת. ד בֶּן-זְרַחְיָה בֶן-עֻזִּי, בֶּן-בֻּקִּי. הבֶּן-אֲבִישׁוּעַ, בֶּן-פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר, בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, הָרֹאשׁ. ו הוּא עֶזְרָא, עָלָה מִבָּבֶל, וְהוּא-סֹפֵר מָהִיר בְּתוֹרַת מֹשֶׁה, אֲשֶׁר-נָתַן ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּתֶּן-לוֹ הַמֶּלֶךְ, כְּיַד-ה' אֱלֹהָיו עָלָיו–כֹּל, בַּקָּשָׁתוֹ. " (עזרא ז' )
עפ"י שיטת חז"ל שעסקנו בה בשעורים הקודמים אנו נמצאים כאן מיד לאחר ימי דריווש. בימי כורש בנו את המזבח . בשנת שתיים לדריווש מתחילים הנביאים לעורר על בניית הבית ובשנת שש לדריווש חנכו את הבית. המנהיגים יהושע הכהן הגדול וזרובבל מנהיג מדיני. ובשנת שבע לדריווש עולה עזרא המכונה כהן הראש1.
עזרא מחד מיוחס וממשיכו של אהרון אבל הוא גם סֹפֵר מָהִיר בְּתוֹרַת מֹשֶׁה ללמדנו שהינו גם ממשיך של משה .
* ברור לכל שרשימת הייחוס כאן היא רשימה חלקית שהרי לא יתכן שהיו רק שמונה כהנים גדולים בדורות שלפניו. אם כן, מחד דילוג דורות יש כאן ומאידך ייחוסו של עזרא לאהרון הכהן הגדול ברור.
* 'כהן הָרֹאשׁ' = 1. כהן הגדול. 2. מלבי"ם וסיעתו : הכהן האחראי על תפקוד המקדש.
ונשאלת השאלה : הרי יש כבר כהן גדול והוא יהושע בן יהוצדק?2
"ז וַיַּעֲלוּ מִבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וּמִן-הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְהַמְשֹׁרְרִים וְהַשֹּׁעֲרִים, וְהַנְּתִינִים–אֶל-יְרוּשָׁלִָם: בִּשְׁנַת-שֶׁבַע, לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ. ח וַיָּבֹא יְרוּשָׁלִַם, בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי: הִיא שְׁנַת הַשְּׁבִיעִית, לַמֶּלֶךְ. ט כִּי, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן–הוּא יְסֻד, הַמַּעֲלָה מִבָּבֶל; וּבְאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, בָּא אֶל-יְרוּשָׁלִַם, כְּיַד-אֱלֹהָיו, הַטּוֹבָה עָלָיו. י כִּי עֶזְרָא הֵכִין לְבָבוֹ, לִדְרֹשׁ אֶת-תּוֹרַת ה' וְלַעֲשֹׂת, וּלְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל, חֹק וּמִשְׁפָּט." (עזרא ז' )
העלייה אינה מתחילה בפועל באחד בניסן, אלא מתחילה ההתארגנות לנסיעה כפי שעולה מהפסוקים בפרק ח' :
" לא וַנִּסְּעָה מִנְּהַר אַהֲוָא, בִּשְׁנֵים עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן–לָלֶכֶת, יְרוּשָׁלִָם; וְיַד-אֱלֹהֵינוּ, הָיְתָה עָלֵינוּ, וַיַּצִּילֵנוּ, מִכַּף אוֹיֵב וְאוֹרֵב עַל-הַדָּרֶךְ. לב וַנָּבוֹא, יְרוּשָׁלִָם; וַנֵּשֶׁב שָׁם, יָמִים שְׁלֹשָׁה. לג וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי נִשְׁקַל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב וְהַכֵּלִים בְּבֵית אֱלֹהֵינוּ, עַל יַד-מְרֵמוֹת בֶּן-אוּרִיָּה הַכֹּהֵן, וְעִמּוֹ, אֶלְעָזָר בֶּן-פִּינְחָס; וְעִמָּהֶם יוֹזָבָד בֶּן-יֵשׁוּעַ, וְנוֹעַדְיָה בֶן-בִּנּוּי–הַלְוִיִּם. לד בְּמִסְפָּר בְּמִשְׁקָל, לַכֹּל; וַיִּכָּתֵב כָּל-הַמִּשְׁקָל, בָּעֵת הַהִיא. " (עזרא ח')
ההגעה לי-ם היא לאחר מסע של חצי שנה בחודש מנחם אב.
* השם 'עזרא' הוא מוזר מפני שאינו כולל בתוכו את שם ה'! מתאים יותר השם עזר-יה. ואכן יש במשפחת הכהנים בכלל ובשושלת עזרא בפרט את השם עזריה. אם כן, מדוע לא קוראים לו כך בשם שאינו יהודי כ"כ ?!
"יא וְזֶה פַּרְשֶׁגֶן הַנִּשְׁתְּוָן(=כתב המתשתנה), אֲשֶׁר נָתַן הַמֶּלֶךְ אַרְתַּחְשַׁסְתְּא, לְעֶזְרָא הַכֹּהֵן, הַסֹּפֵר: סֹפֵר דִּבְרֵי מִצְו?ֹת-ה', וְחֻקָּיו–עַל-יִשְׂרָאֵל. יב אַרְתַּחְשַׁסְתְּא–מֶלֶךְ, מַלְכַיָּא3: לְעֶזְרָא כָהֲנָא סָפַר דָּתָא דִּי-אֱלָהּ שְׁמַיָּא, גְּמִיר–וּכְעֶנֶת. (=וכעת) יג מִנִּי, שִׂים טְעֵם(=יוצא צו)–דִּי כָל-מִתְנַדַּב בְּמַלְכוּתִי מִן-עַמָּא יִשְׂרָאֵל וְכָהֲנוֹהִי וְלֵוָיֵא לִמְהָךְ(=לעלות) לִירוּשְׁלֶם עִמָּךְ, יְהָךְ. יד כָּל-קֳבֵל, דִּי מִן-קֳדָם מַלְכָּא וְשִׁבְעַת יָעֲטֹהִי שְׁלִיחַ, לְבַקָּרָה(=לפקח) עַל-יְהוּד, וְלִירוּשְׁלֶם–בְּדָת אֱלָהָךְ, דִּי בִידָךְ. טווּלְהֵיבָלָה, כְּסַף וּדְהַב–דִּי-מַלְכָּא וְיָעֲטוֹהִי(=ויועציו), הִתְנַדַּבוּ לֶאֱלָהּ יִשְׂרָאֵל, דִּי בִירוּשְׁלֶם, מִשְׁכְּנֵהּ. טז וְכֹל, כְּסַף וּדְהַב, דִּי תְהַשְׁכַּח, בְּכֹל מְדִינַת בָּבֶל–עִם הִתְנַדָּבוּת עַמָּא וְכָהֲנַיָּא מִתְנַדְּבִין, לְבֵית אֱלָהֲהֹם דִּי בִירוּשְׁלֶם. יז כָּל-קֳבֵל דְּנָה אָסְפַּרְנָא (=במהירות) תִקְנֵא בְּכַסְפָּא דְנָה, תּוֹרִין דִּכְרִין אִמְּרִין, וּמִנְחָתְהוֹן, וְנִסְכֵּיהוֹן; וּתְקָרֵב הִמּוֹ–עַל-מַדְבְּחָה, דִּי בֵּית אֱלָהֲכֹם דִּי בִירוּשְׁלֶם. יח וּמָה דִי עֲלָךְ וְעַל- אֶחָךְ יֵיטַב, בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה–לְמֶעְבַּד: כִּרְעוּת אֱלָהֲכֹם, תַּעַבְדוּן. יט וּמָאנַיָּא דִּי-מִתְיַהֲבִין לָךְ, לְפָלְחָן בֵּית אֱלָהָךְ–הַשְׁלֵם, קֳדָם אֱלָהּ יְרוּשְׁלֶם. כ וּשְׁאָר, חַשְׁחוּת(=רצון) בֵּית אֱלָהָךְ, דִּי יִפֶּל-לָךְ, לְמִנְתַּן–תִּנְתֵּן, מִן-בֵּית גִּנְזֵי מַלְכָּא. כאוּמִנִּי אֲנָה אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מַלְכָּא, שִׂים טְעֵם–לְכֹל גִּזַּבְרַיָּא, דִּי בַּעֲבַר נַהֲרָה: דִּי כָל-דִּי יִשְׁאֲלֶנְכוֹן(=ישאלו אתכם) עֶזְרָא כָהֲנָא סָפַר דָּתָא, דִּי-אֱלָהּ שְׁמַיָּא–אָסְפַּרְנָא, יִתְעֲבִד. כב עַד-כְּסַף, כַּכְּרִין מְאָה, וְעַד-חִנְטִין כּוֹרִין מְאָה, וְעַד-חֲמַר בַּתִּין מְאָה וְעַד-בַּתִּין מְשַׁח מְאָה; וּמְלַח, דִּי-לָא כְתָב. (=ללא קיצבה) כג כָּל-דִּי, מִן-טַעַם אֱלָהּ שְׁמַיָּא, יִתְעֲבֵד אַדְרַזְדָּא(=בזריזות), לְבֵית אֱלָהּ שְׁמַיָּא: דִּי-לְמָה לֶהֱוֵא קְצַף, עַל-מַלְכוּת מַלְכָּא וּבְנוֹהִי.
כד וּלְכֹם מְהוֹדְעִין, דִּי כָל-כָּהֲנַיָּא וְלֵוָיֵא זַמָּרַיָּא תָרָעַיָּא (=שוערים) נְתִינַיָּא, וּפָלְחֵי, בֵּית אֱלָהָא דְנָה–מִנְדָּה בְלוֹ וַהֲלָךְ, לָא שַׁלִּיט לְמִרְמֵא עֲלֵיהֹם. (=פטורים ממיסים ) כה וְאַנְתְּ עֶזְרָא, כְּחָכְמַת אֱלָהָךְ דִּי-בִידָךְ מֶנִּי שָׁפְטִין וְדַיָּנִין דִּי-לֶהֱו?ֹן דָּיְנִין לְכָל-עַמָּא דִּי בַּעֲבַר נַהֲרָה, לְכָל-יָדְעֵי, דָּתֵי אֱלָהָךְ; וְדִי לָא יָדַע, תְּהוֹדְעוּן. כו וְכָל-דִּי-לָא לֶהֱוֵא עָבֵד דָּתָא דִי-אֱלָהָךְ, וְדָתָא דִּי מַלְכָּא–אָסְפַּרְנָא, דִּינָה לֶהֱוֵא מִתְעֲבֵד מִנֵּהּ: הֵן לְמוֹת הֵן לִשְׁרֹשִׁי, הֵן-לַעֲנָשׁ נִכְסִין וְלֶאֱסוּרִין. "
בכתב המינוי הזה סמכויות רבות מאד . הרושם העולה מכאן שיש כאן שינוי מגמה לעומת הצהרת כורש שקדמה לה.
הצהרת כורש נשאה בעיקרה אופי דתי-פולחני. לעומת זאת כאן הדגש הוא שונה . בית המקדש כבר בנוי. וכאן יש תקציב ממשלתי להחזקה השוטפת של הבית. מחד החידוש הגדול בהצהרה הנוכחית היא הרשות למנות דיינים ושופטים עם סמכות לדון , לכפות ולהעניש ובכלל זה מוזכרים כאן גם דיני נפשות.
נראה מפסוק כג' שהמלך מצווה להזדרז, מפני שהוא חושש לשלום מלכותו . אבל לא ברור מדוע?
מאידך אין כאן עצמאות מוחלטת שהרי בפסוק כו' המלך מזהיר מפני העוברים את חוקי דת עזרא ובנשימה אחת הוא מזכיר גם את חוקי דת מלך פרס! למה ארתחחשתא מוסיף את חוקי מלך פרס ? והרי ברור שעזרא מתכוון לדון בחוקי אלוקיו בוודאי לאחר שניתנה רשות לכך.
"כז בָּרוּךְ ה', אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ–אֲשֶׁר נָתַן כָּזֹאת, בְּלֵב הַמֶּלֶךְ, לְפָאֵר, אֶת-בֵּית ה' אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם. כחוְעָלַי הִטָּה-חֶסֶד, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְיוֹעֲצָיו, וּלְכָל-שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ, הַגִּבֹּרִים; וַאֲנִי הִתְחַזַּקְתִּי, כְּיַד-ה' אֱלֹהַי עָלַי, וָאֶקְבְּצָה מִיִּשְׂרָאֵל רָאשִׁים, לַעֲלוֹת עִמִּי. " ( עזרא ז' )
עזרא שמבין את ההתקדמות בגאולה יודע להודות לה' על הסיעתא דשמייא.
הייחוס של עזרא
"כט וּבְנֵי עַמְרָם, אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה וּמִרְיָם; וּבְנֵי אַהֲרֹן–נָדָב וַאֲבִיהוּא, אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר. ל אֶלְעָזָר הוֹלִיד אֶת-פִּינְחָס, פִּינְחָס הֹלִיד אֶת-אֲבִישׁוּעַ. לא וַאֲבִישׁוּעַ הוֹלִיד אֶת-בֻּקִּי, וּבֻקִּי הוֹלִיד אֶת-עֻזִּי. לב וְעֻזִּי הוֹלִיד אֶת-זְרַחְיָה, וּזְרַחְיָה הוֹלִיד אֶת-מְרָיוֹת. לג מְרָיוֹת הוֹלִיד אֶת-אֲמַרְיָה, וַאֲמַרְיָה הוֹלִיד אֶת-אֲחִיטוּב. לד וַאֲחִיטוּב הוֹלִיד אֶת-צָדוֹק, וְצָדוֹק הוֹלִיד אֶת-אֲחִימָעַץ. לה וַאֲחִימַעַץ הוֹלִיד אֶת-עֲזַרְיָה, וַעֲזַרְיָה הוֹלִיד אֶת-יוֹחָנָן. לו וְיוֹחָנָן, הוֹלִיד אֶת-עֲזַרְיָה4; הוּא, אֲשֶׁר כִּהֵן, בַּבַּיִת, אֲשֶׁר-בָּנָה שְׁלֹמֹה בִּירוּשָׁלִָם. לז וַיּוֹלֶד עֲזַרְיָה, אֶת-אֲמַרְיָה; וַאֲמַרְיָה, הוֹלִיד אֶת-אֲחִיטוּב. לח וַאֲחִיטוּב הוֹלִיד אֶת-צָדוֹק, וְצָדוֹק הוֹלִיד אֶת-שַׁלּוּם. לט וְשַׁלּוּם הוֹלִיד אֶת-חִלְקִיָּה, וְחִלְקִיָּה הוֹלִיד אֶת-עֲזַרְיָה. מ וַעֲזַרְיָה הוֹלִיד אֶת-שְׂרָיָה, וּשְׂרָיָה הוֹלִיד אֶת-יְהוֹצָדָק. מא וִיהוֹצָדָק הָלַךְ–בְּהַגְלוֹת ה', אֶת-יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם בְּיַד, נְבֻכַדְנֶאצַּר. " ( דברי הימים א' , ה')
מי זה יְהוֹצָדָק ? הוא הכהן הגדול שהלך לגלות. כנראה שהוא אביו של יהושע בן יהוֹצָדָק המוכר לנו מימי שיבת ציון ! והסבא של יהושע בן יהוצדק הוא שְׂרָיָה הכהן .
עפ"י חשבון חז"ל בהשתשלות הארועים בין החורבן לשיבת ציון מתאפשר ששריה הינו הסבא של יהושע בן יהוצדק המוזכר בספר עזרא.
הכהן הגדול האחרון שהלך לגלות היה , לכאורה, שריה בעצמו:
"יח וַיִּקַּח רַב-טַבָּחִים אֶת-שְׂרָיָה כֹּהֵן הָרֹאשׁ וְאֶת-צְפַנְיָהוּ כֹּהֵן מִשְׁנֶה וְאֶת-שְׁלֹשֶׁת שֹׁמְרֵי הַסַּף. יט וּמִן-הָעִיר לָקַח סָרִיס אֶחָד אֲשֶׁר-הוּא פָקִיד עַל-אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי-הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר נִמְצְאוּ בָעִיר וְאֵת הַסֹּפֵר שַׂר הַצָּבָא הַמַּצְבִּא אֶת-עַם הָאָרֶץ וְשִׁשִּׁים אִישׁ מֵעַם הָאָרֶץ הַנִּמְצְאִים בָּעִיר. כ וַיִּקַּח אֹתָם נְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים וַיֹּלֶךְ אֹתָם עַל-מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה. כא וַיַּךְ אֹתָם מֶלֶךְ בָּבֶל וַיְמִיתֵם בְּרִבְלָה בְּאֶרֶץ חֲמָת וַיִּגֶל יְהוּדָה מֵעַל אַדְמָתוֹ. " ( מלכים ב' , כה )
עפ"י זה שריה עצמו הוא הכהן הגדול האחרון שנלקח לגלות , אלא שנהרג שם בבבל. ובנו יהוצדק שהלך עימן לגלות , הוליד שם את יהושע שהיה הכהן הגדול בשיבת ציון.
עפ"י זיהוי חז"ל שריה הוא עזרא5 וא"כ יוצא שעזרא ויהוצדק הם אחים. אלא שכנראה יהוצדק גדול הימנו וע"כ הוא נושא את תפקיד הכהונה הגדולה. לאחר שמח מינו את יהושע בן יהוצדק. ומדוע לא עזרא קיבל תפקיד הכהונה הגדולה? מפני שלא עלה לארץ. עפ"י חז"ל עזרא התעכב בגלות כדי ללמוד תורה מברוך בן נריה עד פטירתו ורק אז עלה לארץ ישראל. לאחר שעזרא עולה ברור שתפקיד הכהונה חוזר לדוד של יהושע בן יהוצדק, הוא עזרא הכהן.
"א וְאֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל לְבָבֶל וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלִַם וִיהוּדָה אִישׁ לְעִירוֹ. ב אֲשֶׁר-בָּאוּ עִם-זְרֻבָּבֶל, יֵשׁוּעַ (=יהושע), נְחֶמְיָה ,שְׂרָיָה, רְעֵלָיָה ,מָרְדֳּכַי ,בִּלְשָׁן מִסְפָּר בִּגְוַי רְחוּם בַּעֲנָה מִסְפַּר אַנְשֵׁי עַם יִשְׂרָאֵל." (עזרא ז' )
עפ"י חז"ל מסתבר שנחמיה המוזכר כאן הוא נחמיה משיבת ציון. וכן מרדכי המוזכר כאן הוא מרדכי של מגילת אסתר. 6 ומוזכר כאן גם שריה שהוא לטענתנו אביו של עזרא.
וקשה ! שלכאורה משמע במלכים ב' כה' שהוא הומת בין גולי בבל ? אלא משמע שמהפסוק העמום במלכים ב' לא ברור שהרגו את כולם. ויתכן ששריה שרד שם ולא נהרג. וע"כ עולה לארץ בשיבת ציון.
"ו אֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלִַם וְלִיהוּדָה אִישׁ לְעִירוֹ. ז הַבָּאִים עִם-זְרֻבָּבֶל ,יֵשׁוּעַ ,נְחֶמְיָה, עֲזַרְיָה ,רַעַמְיָה ,נַחֲמָנִי ,מָרְדֳּכַי, בִּלְשָׁן מִסְפֶּרֶת בִּגְוַי נְחוּם בַּעֲנָה מִסְפַּר אַנְשֵׁי עַם יִשְׂרָאֵל. " ( נחמיה ז' )
ברשימה מקבילה זו מספר נחמיה חסר את שריה ונוסף עזריה. מיהו עזריה הזה ? אלא שזה השם המקורי של עזרא לפני ששונה שמו. ואם עזריה =עזרא מדוע הוא מופיע שלישי לאחר ישוע שהינו בנו של יהוצדק . קרי: אחיינו של עזרא.
יתכן לספר את הספור הבא : 'שריה' אכן שרד שם אבל ירד מתפקידו ואיננו מתפקד.' יהוצדק' ג"כ שורד את הגלות והינו אדם מבוגר . ' יהושע' עולה לארץ ומתמנה לכהן גדול בשיבת ציון .
'עזרא' מתעכב ולאחר מספר שנים עולה לארץ ישראל כאשר הנכד של שריה , 'יהושע' בתפקיד כהן גדול בארץ ישראל.
כאשר עזרא עולה הוא מעלה עימו את אביו 'יהוצדק' שהינו מבוגר מאד. כאשר ברשימה שבספר עזרא הוא משמיט את השם שלו ' עזרא' והוא כותב את שם אביו 'יהוצדק' . שם אביו מסתיר את שמו עזרא מפני שרוצה לרמוז שעלה מכוח אביו. רק בספר נחמיה המאוחר יותר הוריד את שם אביו וכתב את שמו בשם 'עזריה'.
שריה הוא הדמות שמחברת כאן את כולם. הוא הכהן הגדול האחרון מהבית הראשון והוא זוכה לעלות לארץ ולראות כהן גדול מכהן בבית שני.
השם 'עזרא' הלועזי בא לבטא שהוא נולד בגלות. שניים כרגע נולדו בבבל. המנהיג המדיני 'זרובבל' שעפ"י דרשת חז"ל זרובבל= נזרע בבבל. ו'עזרא' שהינו גירסה גלותית של עזריה.
כל זה אמנם לא הכרחי ויתכן שיש כאן פשוט דילוג של דור ושריה אביו של עזרא אינו שריה שמסופר עליו שגלה שירד בגלות בית ראשון ומת בבבל.
אלא שמה שהסברנו מבאר יפה את כל השינויים בין הרשימות בעזרא ובנחמיה ובזה כוחה של השערה זו.
1 בשעורים הקודמים עמדנו על כך שביטוי זה ניתן להבינו כמתייחס לראש השושלת בלבד , לאהרון הכהן. וניתן להבינו כמתייחס לעזרא. המשמעות אולי מעומעמת בכוונה.
2 עפ"י שיטת המחקר עשרות שנים מבדילים בין יהושע בן יהוצדק לבין עליית עזרא . אבל עפ"י שיטת חכמים המרווח הוא של שנה אחת בלבד כנאמר לעיל!
3 נברר בהמשך את משמעותו של ביטוי זה 'מֶלֶךְ מַלְכַיָּא'.
4 ברשימות גנולוגיות הרבה שמות חוזרים וגם כאן. דבר המעיד על השתלשלות הדורות .
5 דעת מקרא אמנם דחה דעה זאת וזאת מפני שחישב את הדורות עפ"י המחקר היוצר פער גדול בשנים. אנו כנ"ל לא הולכים בדרך זו !
6 עפ"י התיארוך של החוקרים אין נחמיה כאן נחמיה שלנו וגם מרדכי ממגילת אסתר לא שייך כאן וראה לעיל הערה 4 ..