התקהלות בלתי חוקית

בפתיחת הפרשה מקהיל משה את כל ישראל, ומצוה אותם על איסור מלאכה בשבת, ובמיוחד על איסור הבערת אש¹:

ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשת אתם. ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה' כל העשה בו מלאכה יומת. לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת.

חז"ל בגמרא דורשים פסוקים אלה בצורה מיוחדת²:

רבי נתן אומר 'לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת' מה תלמוד לומר לפי שנאמר 'ויקהל משה את כל עדת בני ישראל אלה הדברים וגו' ששת ימים תעשה מלאכה' 'דברים, הדברים, אלה הדברים', אלו שלשים ותשע מלאכות שנאמרו למשה בסיני.

ר' נתן מצטט את הפסוקים מתחילת הפרשה "ויקהל משה…", אף שהוא לומד מן המילים "אלה הדברים". אף שאין זו עיקר דרשתו, נראה שיש בדברים רמז לקשר שבין איסור הבערת האש בשבת לענין התקהלות ישראל.
השל"ה הקדוש³ דורש:

'לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת'. רומז לאש המחלוקת ואש הכעס, שצריך האדם ליזהר שלא לבער אותו עולמית, ומכל שכן ביום השבת קודש שאין בוער בו אש של גיהנם, והכועס בשבת או עושה מחלוקות חס ושלום, גורם להיות חמת הגהנם בוער בו בר מינן.

נראה לומר על פי דבריו, שדוקא כאשר רוצה משה להזהיר את ישראל על ענין ההתרחקות מאש המחלוקת, הוא מקהיל את העם כולו, ועל כן: "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל, ויאמר אליהם… לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת".
נרחיב מעט בענין זה.
בתורה שלמה לפסוק הפותח את הפרשה מביא דברי חז"ל על ענין ההתקהלות⁴:

זה שאמר הכתוב 'מי כהחכם ומי יודע פשר דבר', אשריהם הצדיקים שיודעים לעשות פשרה בין ישראל לאביהם שבשמים, לפיכך אמר משה רבינו ע"ה 'ויקהל', תבוא 'ועשו לי מקדש' ותכפר על מעשה העגל, שנאמר 'קום עשה לנו אלהים', ותבוא קהלת משה רבינו, שנאמר 'ויקהל משה את כל עדת וגו" ותכפר על קהלת אהרן, 'ויקהל העם על אהרן'…

שני סוגי התקהלות יש. יש התקהלות כדוגמת "ויקהל העם על אהרן" שנאמר בחטא העגל⁵, עליה נאמר: "שנאתי קהל מרעים…"⁶, ויש התקהלות כדוגמת "ויקהל משה", הבאה לתקן את התקהלות העם שבחטא העגל, וכן "הקהל את העם… למען ישמעו ולמען ילמדו"⁷, המצוה על מצות "הקהל".
משמעות הדבר היא, שההתקהלות יכולה להיות מאחדת ומחברת בין האנשים, אך היא עלולה גם להיות בסיס להתפרצות מחלוקות, שכן מפגש עם אנשים שונים, דעות שונות ופרצופים שונים, עלול לעורר מחלוקות בין האנשים. ללא המפגש בין האנשים ישאר כל אחד בעצמו ובעמדתו, ולא יחלוק על חברו. על כן יש צורך לצוות על ההתקהלות נכונה, המביאה לדעת ה' ויראת ה', ולא למחלוקות.
בשבת יש לציווי זה ערך מיוחד, כדברי חכמים⁸:

רבותינו בעלי אגדה אומרים, מתחלת התורה ועד סופה אין בה פרשה שנאמר בראשה 'ויקהל' אלא זאת בלבד, אמר הקב"ה עשה לך קהלות גדולות ודרוש לפניהם ברבים הלכות שבת, כדי שילמדו ממך דורות הבאים להקהיל קהלות בכל שבת ושבת ולכנוס בבתי מדרשות ללמד ולהורות לישראל דברי תורה איסור והיתר, כדי שיהא שמי הגדול מתקלס בין בני.

בשבת יש ענין מיוחד בהתקהלות הציבור, לשמוע את דרשת החכם, ללמוד דברי תורה והלכותיה, ודברי מוסר וחיזוק. אולם, יש לשים לב לכך שההתקהלות עלולה לעורר את אש המחלוקת, ועל כן נצטוו "לא תבערו אש בכל מושבותיכם בתוך השבת".
"הבערה – לחלק יצאת"⁹. על דרך הדרוש יש לומר, שההבערה מחלקת בין הדבקים. האש מפרקת את החומר למרכיביו ומפרידה אותו לחלקיו. אף אש המחלוקת זו דרכה. אוחזת היא באנשים הדבקים ואחוזים זה בזה, ומפרידה ביניהם.
לא לחינם מכונה המחלוקת "אש", וכדברי הביטוי השגור "יש לברוח ממחלוקת כמו מאש", שכן תכונת המחלוקת היא כתכונת האש, בהיותה מפרידה ומחלקת דברים המחוברים ביסודם.

בשבת, בה אנו מתקהלים ומתחברים, יש צורך להזהיר באופן מיוחד על איסור הבערת אש המחלוקת, למען תהיה זו התקהלות לשם שמים, לקדש שם ה' בעולמו על ידי בניו.

---

¹ שמות ל"ה, א'-ג'.
² שבת ע"ב ע"א.
³ תורה שבכתב ספר שמות, פרשת החודש.
⁴ אות ד'.
⁵ שמות ל"ב, א'.
⁶ תהילים כ"ו, ה'.
⁷ דברים ל"א, י"ב.
⁸ תורה שלמה, שמות ל"ה, אות ה'.
⁹ שבת ע' ע"א.

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם *

אימייל *