בגדים מדברים

הגמרא במסכת שבת¹ לומדת מפסוק בפרשתנו לימוד מיוחד:

אמר רבי אחא בר אבא אמר רבי יוחנן מניין לשנוי בגדים מן התורה שנאמר (ויקרא ו', ד'): "ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים", ותנא דבי רבי ישמעאל לימדך תורה דרך ארץ בגדים שבישל בהן קדירה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו.

ר' יוחנן דייק בפסוק המופיע בפרשתנו כי התורה מורה לכהן להחליף את בגדיו כאשר הם מתלכלכים ואינם ראויים לשימוש של כבוד. התורה הגדירה את החלפת הבגדים כחלק מסדר היום הקבוע של הכהן, כיון שלכל עבודה ראוי לבוש אחר, ולא ניתן לעשות שתי עבודות שונות כשהכהן לובש אותו בגד.
ניתן היה לחשוב שיש כאן ענין של טקס חיצוני בלבד, אלא שבפנימיותה של תורה אנו מוצאים שגם בעולמות העליונים נוהגים כך²:

דלבושין איהו משתני בהון לכמה שנויין, ולבושין דאיהו לביש בצפרא לא לביש ברמשא, ולבושין דלביש יומא חדא לא לביש יומא תניינא, והכי בכל יומא וירחא ושתא ושבתא ויומין טבין אשתני בלבושין.
תרגום: כי בהלבושים הוא משתנה בהם לכמה שינויים, והלבושים שהוא לובש בבוקר, אינו לובש בערב, והלבושים שלובש יום אחד, אינו לובש ביום השני. וכן בכל יום וחודש ושנה ושבת וימים טובים משתנים הלבושים.

אף הקב"ה משנה, כביכול, את לבושיו משעה לשעה, ומיום ליום.
נראה, שכוונת חז"ל לומר שישנה הנהגה שונה בכל זמן, "וכל זמן מאיר בתכונתו", וההנהגה המיוחדת בה מנהיג הקב"ה את העולם, היא הלבוש. הלבוש מבטא את הופעת הנהגתו יתברך בעולם.
כך גם בבני האדם. הלבוש מבטא את אישיותו היחודית של האדם, ואת הזמן בו הוא נמצא.
מעט קודם לגמ' שהבאנו בתחילת השיחה מובא³:

"ורחצת וסכת ושמת שמלותיך" אמר רבי אלעזר אלו בגדים של שבת.

מסביר על כך ר' נחמן מברסלב (בליקוטי מוהר"ן) שעל בגדים רגילים של חול לא שייך לומר "שמלותיך" שכן אינן אלא לכסות ערוה ואינם מבטאים הישות הפרטית מה שאין כן בגדי שבת שהם יחודיים ללובשם.
מכך שיש לאדם בגד יחודי, המבטא את עניינו כלפי חוץ, מבינה הגמ' שגם לכל זמן יש בגד מיוחד.

פעמים נדמה לנו, כי כל תפקידם של הבגדים הוא כיסוי הגוף, חימומו וכדו'. ואין כל משמעות לצורתם של הבגדים וליחודם.
המקורות שראינו מלמדים אותנו שלא כך הם פני הדברים.
שינוי עבודתו של הכהן בבית המקדש דורש גם שינוי בגדים, כי תפקידו של הכהן השתנה ודבר זה צריך לבוא לידי ביטוי גם בבגדיו.
גם תפקידו של האדם בא לידי ביטוי בבגדיו.
אין מקום לזלזול בעניינם של הבגדים המביא פעמים רבות ללבוש זרוק (המושך תשומת לב וענין יותר מאשר בגד רגיל, פשוט ומכובד כאחד…). על האדם להקפיד על כך שלבושו יבטא את עניינו.
וכשם שהבגדים מבטאים את ייחודו של האדם הם מבטאים גם את הזמן. בגדי שבת אינם רק אופנה חברתית, אלא הבנה שעם השתנות מהותו של הזמן צריכה להשתנות גם הופעתו של האדם בעולם, הופעה המתבטאת בלבושו.

---

¹ דף קי"ד ע"א.
² תיקוני זוהר, תיקון כ"ב, דף ס"ה ע"א.
³ שבת קי"ג ע"ב.

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם *

אימייל *