אייר – חודש הגבורה

ספר במדבר פותח בציון תאריך:

וידבר ה' אל משה במדבר סיני באוהל מועד באחד לחודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמור.

ננסה לעיין מעט בעניינו של החודש השני, חודש אייר, המסתיים בשבת זו.
כותב ר' צדוק הכהן מלובלין¹:

וכתב רח"ו (ר' חיים ויטאל, תלמידו של האר"י ז"ל) כי ניסן אייר סיון הם חג"ת (=חסד גבורה תפארת), וניסן חסד שאז היה יציאת מצרים שהיה רק מחסד ה' יתברך ויציאת מצרים היה בזכות אברהם ולו נאמר הגלות והגאולה, ותפארת סיון, שאז היה מתן תורה וכמו שכתוב (ברכות נ"ח ע"ב): "והתפארת – זו מתן תורה", אך מה שכתב דאייר גבורה, הוא שמרמז לתורה שבעל פה…

ובהמשך שם כתב:

ועיקר תוקף ימי הספירה בחודש אייר, שבניסן יש קדושת החג שבא מצד החסד ואהבה, ובסיון יש קדושה מחג הבא, ועיקר ימי הספירה באייר, שאז זמן ההשתדלות מצד האדם ביראה כדי להתטהר ולהתקדש.

כאשר אנו מבחינים במבנה של שלושה – הראשון הוא נקודת הראשית, הבאה מלמעלה, בצורה שאינה תלויה באדם, השני הוא ההמשך, הבא כתוצאה מהתעוררות האדם, והשלישי הוא האיחוד בין שניהם – ההארה מלמעלה המתאחדת עד עבודת האדם.
גם בשלושת החודשים הראשונים של השנה, ניסן אייר וסיון, קיים מבנה זה. ניסן, בו נוצר עם ישראל, הוא נקודת הראשית הבאה מלמעלה ועל כן היו בו ניסים רבים, באייר נדרשת עבודת עם ישראל, כפי שנראה בהמשך, ובסיון, במתן תורה, ישנה התאחדות של ההשפעה מלמעלה עם התעוררות האדם. אשר על כן, בניסן ובסיון, בהם יש הארה אלוקית מלמעלה, נקבעו חגים מן התורה, המשפיעים את ההארה המתאימה לחודש זה.
בחודש אייר, לעומת זאת, נדרשת עבודת האדם, ולכן אין חגים בחודש זה מן התורה, מלבד פסח שני, שעניינו זהה לעניינו של החודש השני – שכן יום זה בא כתגובה לבקשתם של אנשים מישראל שבקשו לקיים את מצוות הפסח – רק בהתעוררות מלמטה ניתן לקבל השפעה בחודש זה.
על כן מידתו של חודש אייר היא הגבורה, שבה נדרש האדם לגלות את כוחותיו ואת מעשיו, וזהו גם עניינה של התורה שבעל פה, היא התורה שעם ישראל בחייו מפתח ומרחיב, בעבודתו ובעמלו, ולא במתנה מלמעלה.
נקודה נוספת מובאת בדבריו של ר' יהונתן אייבשיץ בספרו "יערות דבש"²:

וכן תדע כי י"ב שבטים כנגד י"ב חדשים… בנימין באייר, ולכן החל שלמה לבנות הבית שהוא בחלקו של בנימין באייר.

הקישור של בנימין לחודש אייר הוא דרך בית המקדש שנבנה בחלקו של בנימין ונחנך בחודש אייר. יוצא אם כן, שבנימין זכה לבית המקדש בשני מישורים, במישור של המקום – בנחלתו נבנה בית המקדש, ובמישור של הזמן – בחודש השייך לו נבנה בית המקדש. חז"ל אומרים שבנימין זכה שבחלקו ייבנה המקדש כיון שהוא היחיד מבין השבטים שנולד בארץ³ והיחיד שלא השתחווה לעשו. בנימין ואייר הולכים איפוא יחדיו בקישור לארץ ולירושלים.

בדורותינו אלה קיבל חודש אייר משמעות מיוחדת.
דומה כי לא היה דור בו הגדרתו של חודש אייר כחודש הגבורה התאימה יותר. יתרה מזאת, הגבורה העליונה שנתגלתה ביום העצמאות ובמלחמת ששת הימים שבמרכזה שחרור ירושלים היתה כתוצאה מהתעוררותו של עם ישראל – שהיא עניינו של חודש אייר, ואף נקבעו ימים לציון גבורה זו, כהשלמה לסדרת החגים של שלושת החודשים הראשונים של השנה.
אף התאמתו של בנימין לחודש זה, מצד קישורו לארץ ישראל ולבית המקדש⁴ קיבלה משמעות חדשה בדורות אלו.

גבורה זו של חודש אייר, מתעלה בחודש סיון עם קבלת התורה. אף אנו נישא תפילה, כי התהליך שהחל ביום העצמאות והמשיך ביום שחרור ירושלים, ימשיך ביתר שאת בהופעה של תורה על עם ישראל, ארץ ישראל ומדינת ישראל.

---

¹ פרי צדיק לר"ח אייר (נמצא בספר ויקרא).
² חלק א' דרוש ב'.
³ ילקוט שמעוני יתרו רמז רפ"ד.
⁴ בנימין אף מיוחד בעצמאותו, שכן הוא היחיד שלא השתחווה לעשו, כיון שטרם נולד אז.

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם *

אימייל *