מקץ – שלישי – את האני שלנו נבקש!
בחלק היומי של הפרשה אנו קוראים על יוסף שעולה למעלה להיות משנה למלך, יוסף מקבל את סמכותו מפרעה:
בראשית (פרשת מקץ) פרק מא פסוק מד
(מד) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם:
אך יש לשאול, מה משמעות האמירה "אני פרעה", מה רוצה פרעה לומר בזה? ומדוע התורה כותבת לדורות את האמירה הזו?
נראה את דברי חז"ל במדרש שחושפים אור רב בנושא:
בראשית רבה (וילנא) (פרשת מקץ) פרשה צ סימן ב
אמר ר"ל שתי פרשיות הכתיב לנו משה בתורה ואנו למדים מפרשת פרעה הרשע, כתוב אחד אומר והיית רק למעלה, יכול כמוני אתמהא, ת"ל רק גדולתי למעלה מגדולתכם ואנו למדים אותה מפרעה הרשע אתה תהיה יכול כמוני, ת"ל רק גדולתי למעלה מגדולתך, והדין (ויקרא יט) דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו, יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני ה' אלהיכם, קדושתי למעלה מקדושתכם, ואנו למדים אותה מפרעה הרשע אני פרעה יכול כמוני ת"ל אני פרעה גדולתי למעלה מגדולתך, ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר מן אני של בשר ודם את למד אני של הקדוש ברוך הוא, מה אני של בשר ודם ע"י שאמר פרעה הרשע ליוסף אני פרעה היה לו כל הכבוד הזה, לכשיבא אני של הקדוש ברוך הוא (ישעיה מו) אני עשיתי ואני אשא עאכ"ו.
שתי הדרשות עוסקות בלימוד מאני פרעה לאני ה' והן מפליאות בתוכנן! עצם ההשוואה מדהימה ולא נראית כדבר שהיינו מעלים על הדעת. וכי ניתן איכשהו ללמוד מגדולת פרעה לגדולת ה'?!
בדרשה השנייה מפליאים לדרוש שאמירת האני של פרעה משפיע והופכת את פניה של מצרים, כח על אחת כמה וכמה תשפיע אמירת אני של ה' יתברך על מצרים.
אך מה משמעות המילה 'אני' ע"י פרעה ערל השפתיים?! כיצד אפשר להבין שלפרעה יש כוח ועוד שאנו משווים ולומדים אפילו במשהו מכך,
נענה על השאלה באמצעות התבוננות בדרשת חז"ל מהי משמעות המילה 'אני'?
המילה אני מבטאת חיבור לעומק המציאות, כשאדם מתחבר לאני שלו הוא מתחבר לחלק האלוקי שטמון בו, הניצוץ שמחיה אותו.
התורה מצטטת את מילותיו של פרעה דבר שראוי לעורר תמיהה כללית –אך באמת יש תוכן בדבריו פרעה הצליח לגעת בנק' הפנימית ביותר שלו, בעומק בעומק האני של פרעה מחובר לנק' אלוקית ומתוך חיבור לעומק זה ממנה פרעה את יוסף למשנה למלך ולמושל מצרים ובכך מתחבר פרעה לתוכנית של הקב"ה.
וכך על אחת כמה וכמה כאשר יופיע הקב"ה ויגלה את פנימיות המציאות תושפע ממצרים מהמלך וישתנו פניה.
ישנה פסקה מפורסמת של הרב קוק שנראה להציע שמקורה במדרש זה:
אורות הקודש חלק ג פסקה צז – בקשת האני העצמי
ואני בתוך הגולה, האני הפנימי העצמי, של היחיד ושל הציבור, אינו מתגלה בתוכיותו רק לפי ערך הקדושה והטהרה שלו, לפי ערך הגבורה העליונה, הספוגה מהאורה הטהורה של זיו מעלה, שהיא מתלהבת בקרבו, חטאנו עם אבותינו, חטא האדם הראשון, שנתנכר לעצמיותו, שפנה לדעתו של נחש, ואבד את עצמו, ידע להשיב תשובה ברורה על שאלת איך, מפני שלא ידע נפשו, מפני שהאניות האמיתית נאבדה ממנו, בחטא ההשתחואה לאל זר, חטא ישראל, זה אחרי אלהי נכר, את אניותו העצמית עזב, זנח ישראל טוב. חטאה הארץ, הכחישה את עצמיותה, צמצמה את חילה , הלכה אחרי מגמות ותכליתות, לא נתנה את כל חילה הכמוס להיות טעם עץ כטעם פריו, נשאה עין מחוץ לה, לחשוב על דבר גורלות וקריירות. קטרגה הירח, אבדה סיבוב פנימיותה, שמחת חלקה, חלמה על דבר הדרת מלכים חיצונה, וכה הולך העולם וצולל באבדן האני של כל אחד, של הפרט ושל הכלל. באים מחנכים מלומדים, מסתכלים בחיצוניות, מסיחים דעה גם הם מן האני, ומוסיפים תבן על המדורה, משקים את הצמאים בחומץ, מפטמים את המוחות ואת הלבבות בכל מה שהוא חוץ מהם, והאני הולך ומשתכח, וכיון שאין אני, אין הוא, וקל וחומר שאין אתה. רוח אפינו משיח ד', זהו גבורתו הדר גדלו, איננו מבחוץ לנו, רוח אפינו הוא, את ד' אלהינו ודוד מלכנו נבקש, אל ה' ואל טובו נפחד, את האני שלנו נבקש, את עצמנו נבקש ונמצא, הסר כל אלהי נכר, הסר כל זר וממזר, וידעתם כי אני ה' אלהיכם, המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים, אני ה'
גם בפסקה כמו במדרש, הרב קוק מגיע מהאני האישי של כל אחד לאמירה – אני ה', ודבר זה בא ללמדנו כיצד להתחבר לקב"ה ולזכות למשיח, לזכות לצאת מהצרות – צריך לחפש את האני הפנימי שלנו, את הנק' האלוקית שמתחבאת בקרבנו! ולהתנתק מכל ההפרעות והרעשים החיצוניים שמנסים למנוע מאיתנו לכך, רק אז נגיע להצלה הכי הגדולה:
ישעיהו פרק מו פסוק ג – ד
(ג) שִׁמְעוּ אֵלַי בֵּית יַעֲקֹב וְכָל שְׁאֵרִית בֵּית יִשְׂרָאֵל הַעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן הַנְּשֻׂאִים מִנִּי רָחַם: (ד) וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט:
אם נגיע לאני העצמי שלנו נזכה שהקב"ה ישא משאנו וימלט אותנו מכל צרותנו, בעזרת ה' בישועה השלמה בקרוב בימינו. אמן!