מקץ – רביעי – לצאת מהמיצר אל המרחב
בחלק היומי של הפרשה ההתרחשות מתמקדת בפגישה המחודשת של יוסף והאחים. מה שפותח את האירועים וגורם לפגישה הם דברי יעקב ששולח את הבנים למצרים:
בראשית (פרשת מקץ) פרק מב פסוק א – ב
(א) וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ: (ב) וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת:
יש לשאול, מה ראה יעקב? מהיכן הוא יודע שיש אוכל במצרים?
לא מופיעה שום ידיעה חיצונית שנותנת ליעקב מידע ולכן מסביר רש"י:
רש"י בראשית (פרשת מקץ) פרק מב פסוק א
(א) וירא יעקב כי יש שבר במצרים – ומהיכן ראה, והלא לא ראה אלא שמע, שנאמר (להלן מב ב) הנה שמעתי וגו', ומהו וירא, ראה באספקלריא של קדש שעדיין יש לו שבר במצרים. ולא היתה נבואה ממש להודיעו בפירוש שזה יוסף:
ואולי צריך לקרוא ברש"י שיעקב ראה שעדיין יש לו שׂבר במצרים, בשי"ן שמאלית – סבר.
כפי שדרשו זאת חז"ל:
בראשית רבה (וילנא) (פרשת מקץ) פרשה צא סימן א
א [מב, א] וירא יעקב כי יש שבר במצרים, (תהלים קמו) אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על ה' אלהיו, וירא יעקב כי יש שבר במצרים, (איוב יב) הן יהרוס ולא יבנה, משהרס הקדוש ברוך הוא עצתן של שבטים עוד לא נבנה, (שם /איוב י"ב/) יסגור על איש ולא יפתח, אלו עשרת השבטים שהיו נכנסין ויוצאין למצרים ולא היו יודעים שיוסף קיים וליעקב נתגלה שיוסף קיים, שנאמר וירא יעקב כי יש שבר במצרים, כי יש שבר זה הרעב, כי יש סבר זה השבע, כי יש שבר ויוסף הורד מצרימה, כי יש סבר ויוסף הוא השליט, כי יש שבר ועבדום וענו, כי יש סבר (בראשית טו) ואחרי כן יצאו ברכוש גדול, (איוב ט) האומר לחרס ולא יזרח, זה יעקב, ובעד כוכבים יחתום, אלו עשרת השבטים שהיו נכנסים ויוצאים למצרים ולא היו יודעים שיוסף קיים וליעקב נתגלה שיוסף קיים.
חז"ל דורשים ומבינים שהשבר הוא לא רק שׁבר כי אם שׂבר!
מצרים מלשון מצר, מקום של צרות ודחוק. יעקב רואה שיש תקווה שמתעוררת בלי לראות באופן מדויק מה הולך לקרות, יעקב יודע שמתוך הצרה תצמח ישועה:
תהלים פרק ד פסוק ב
(ב) בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי:
יעקב מרגיש את זה, יש משב רוח של תקווה, גם אם לא רואה יעקב לחלוטין הוא מרגיש וחש את שעומד לקרות בניגוד לאחים שגם כשהיו במצרים לא הרגישו שיוסף חי.
דרשת חז"ל מגלה לנו נקודה עמוקה מאד שקיימת בעצם השפה, השׁבר והשׂבר הם אותו דבר רק בניקוד אחר.
אנחנו נמצאים ביום קשה מאד, אחרי שבר גדול מאד ותקרית שגבתה את חייהם של חיילים רבים בבת אחת ועלינו לדעת שיש גם סבר, יש רוח של גאולה שתנשב במחננו.
בעזרת ה' נזכה לצאת מהשבר אל השׂבר, מצרה לרווחה, משעבוד לגאולה, במהרה בימינו. אמן!