לחיות עם פרשת השבוע – כולנו בצו 8
המדרש בתחילת הפרשה מתייחס לנאומו של יהודה (בראשית רבה פרשה צ"ג, ג'):
דבר אחר, "ויגש אליו יהודה", כתיב (משלי כ"ה): "תפוחי זהב במשכיות כסף", תרגם עקילס הגר: חזורין דדהב בגו דיסקרין דכסף (תכשירים מזהב בתוך סלים מכסף). "דבר דבור על אופניו", מה אופן זה מראה פנים מכל צד, כך היו דבריו של יהודה נראים לכל צד בשעה שדבר עם יוסף.
הרמב"ם מסביר את הפסוק "תפוחי זהב במשכיות כסף" (פתיחה למורה נבוכים, עמ' י' במהדורת הרב קפאח):
אמר החכם: "תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבר על אפניו". ושמע באור ענין זה אשר הזכיר. "משכיות" הם הפיתוחים המרושתים, כלומר שיש בהם מקומות מחוררים שחוריהם דקים מאד, כמו מעשי הצורפים, ונקראו כך מפני שהראות עוברת בהם, תרגום "וישקף" – "ואסתכי". אמר, כי כמו תפוח זהב בתוך רשת של כסף אשר חוריה דקים מאד הוא הדבר הדבור על אפניו. התבונן כמה נפלא הוא הדבר הזה בתיאור המשל המחוכם, לפי שהוא אומר כי הדבר שהוא בעל שני פנים – כלומר, שיש לו פשט וסוד, ראוי שיהיה פשטו נאה ככסף, וראוי שיהיו תוכו יותר נאה מפשטו, עד שיהא תוכו ביחס לפשטו כזהב לגבי הכסף, וראוי שיהא בפשטו מה שיורה למתבונן על מה שיש בתוכו, כמו התפוח הזהב הזה שכוסה ברשת של כסף שנקביה דקים מאוד, אשר כאשר רואים אותו מרחוק או בלי התבוננות מעמיקה, אפשר לחשוב בו שהוא תפוח כסף, וכאשר יתבונן בו היטב בעל עין חדה, יתברר לו מה שיש בתוכו וידע שהוא זהב. וכך הם משלי הנביאים ע"ה, פשטיהם – חכמה מועילה בעניינים רבים, מכללם תקון מצבי החברה האנושית, כפי שנראה מפשטי משלי ודברים הדומים לכך, ותוכן – חכמה מועילה בהשגת הדעות האמתיות כפי אמיתתן.
יש תפוח של זהב שמונח בתוך סלסילה של כסף. מי שמסתכל בצורה שטחית רואה סלסילה יפה של כסף. אבל מי שמעמיק להתבונן, רואה שיש בסלסילה חורים, ודרכם ניתן לראות שיש בפנים זהב.
כך הם דברי הנביאים. כלפי חוץ יש פסוקים יפים בנביאים. אבל מי שמתבונן עמוק מגלה את הזהב שנמצא בדברים אלו.
כך גם ביחס לביטוי: "וזהב הארץ ההיא טוב – מלמד שאין תורה כתורת ארץ ישראל".
השל"ה מסביר שכל דברי התורה ודברי חז"ל הם במבנה של "תפוחי זהב במשכיות כסף". ניתן ללמוד סוגיה ולהבין אותה היטב, לסדר את כל הראשונים "במסדר", לעמוד על החקירות והמסקנות, וזה יפה מאוד.
אבל מי שמתבונן היטב רואה שיש בסוגיה חורים, ודרך החורים אפשר לראות את הזהב – את הנשמה של הסוגיה והרוח של הסוגיה. תפקידנו הוא למצוא את החורים ודרכם לגלות את הזהב של התורה. מה הם החורים? נראה שהכוונה לקושיות – בפשט, בסברה, סתירות וכדומה, שמובילים למבט פנימי ועמוק יותר על הסוגיה.
המדרש אומר, שגם דבריו של יהודה היו בנויים כך. יש בהם "כסף" – הבנה פשוטה וחיצונית, אבל ניתן להתבונן ולגלות בהם עומק לפנים מעומק.
הדברים יתבארו לאור שלוש דרשות של חכמים, שדרשו על הפרשה את הפסוק (משלי כ', ה'):
מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ וְאִישׁ תְּבוּנָה יִדְלֶנָּה.
א. "מים עמוקים עצה בלב איש" – זה יוסף, "ואיש תבונה ידלנה" – זה יהודה.
ב. "מים עמוקים עצה בלב איש" – זה יהודה, "ואיש תבונה ידלנה" – זה יוסף.
ג. "מים עמוקים עצה בלב איש" – זה הקב"ה, "ואיש תבונה ידלנה" – זה יוסף.
שלוש הדרשות מלמדות על עומק לפנים מעומק שיש בדבריו של יהודה.
הדרשה הראשונה מתייחסת לסיפור עצמו. יהודה מנסה להבין מה רוצה מהם המשנה למלך מצרים. הוא מנסה לדבר על לבו, אולי יצליח לשכנעו לשלוח את בנימין ולהשאיר את יהודה תחתיו, שכן יהודה ערב לבנימין.
הדרשה השניה עומדת על עומק גדול יותר. מה באמת יוסף רצה?
יוסף ראה שמאז רחל ולאה יש מאבק במשפחה בין בני רחל ובני לאה. המאבק הזה המשיך לאורך הדורות במלכות יהודה ומלכות אפרים, ועד למשיח בן יוסף ומשיח בן דוד.
בשלב הזה, יוסף רוצה שמשפחת יעקב תרד למצרים מאוחדת ומלוכדת, ללא מחלוקות שעלולות לגרום להשמדתה במצרים.
לשם כך יוסף מביא את בני לאה לעמוד במבחן – האם הם מוכנים למסור את הנפש עבור בני רחל? האם המשפחה מאוחדת, ותצליח לשרוד את הגלות הקשה כעם אחד ולא כמשפחה מסוכסכת?
כשיוסף שומע מיהודה את המילים "כי עבדך ערב את הנער", הוא מבין ש"ישראל ערבים זה לזה", והוא מתגלה לאחים.
המטרה של יהודה בנאום דומה לסלסלה של כסף. זה יפה וחשוב, אך יש כאן עומק גדול יותר, יש תפוח זהב שמסתתר בפנים, והוא מתבטא במטרתו של יוסף. גילוי הערבות של משפחת יעקב – זו המטרה העמוקה יותר.
אך יש עומק גדול יותר אפילו מרצונו של יוסף. מה הקב"ה רוצה? לשם מה גלגל הקב"ה את המציאות בצורה כזו?
הקב"ה אמר לאברהם אבינו שזרעו יהיה בגלות. זו הדרך ליצור את עם ישראל. רק על ידי כור ההיתוך עם ישראל יוולד בצורה נכונה.
הקב"ה מגלגל את כל הגלגולים כדי להוריד את יוסף למצרים ולהפוך אותו למשנה למלך – כדי שעם ישראל ירד למצרים בצורה נכונה. הבסיס לגלות הקשה של מצרים זו תקופתו של יוסף כמשנה למלך.
גלות מצרים ממלאת תפקיד חשוב ביצירת עם ישראל, ואנו מזכירים במצוות רבות שהן "זכר ליציאת מצרים".
זהו עומק גדול יותר שיש בסיפור. כלפי חוץ נראה לנו שאנו צופים במאבק בין שני אחים במשפחה, אבל במבט היסטורי אנו צופים ביצירת עם ישראל. אלו רגעים בעלי משמעות לדורות עולם.
על כן אמרו חכמים:
"ויצבט לה קלי"… אמר רבי יצחק בר מריון: בא הכתוב ללמדך שאם אדם עושה מצוה יעשנה בלבב שלם, שאלו היה ראובן יודע שהקב"ה מכתיב עליו (בראשית ל"ז, כ"א): "וישמע ראובן ויצילהו מידם", בכתפו היה מוליכו אצל אביו. ואלו היה יודע אהרן שהקב"ה מכתיב עליו (שמות ד', י"ד): "הנה הוא יצא לקראתך", בתפים ובמחולות היה יוצא לקראתו. ואלו היה יודע בעז שהקב"ה מכתיב עליו: "ויצבט לה קלי ותאכל ותשבע ותתר", עגלות מפטמות היה מאכילה. רבי כהן ורבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי: לשעבר היה אדם עושה מצוה והנביא כותבה, ועכשיו כשאדם עושה מצוה מי כותבה, אליהו כותבה ומלך המשיח והקב"ה חותם על ידיהם, הדא הוא דכתיב (מלאכי ג', ט"ז): "אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו וגו'".
בעז חשב שהוא עוזר לנערה יתומה, ולא הבין שהוא בונה את מלכות בית דוד.
לפעמים אנו חיים את האירועים ברמה החיצונית. מתייחסים לאירוע כסלסילה של כסף, ולא רואים את תפוח הזהב שיש בפנים. אנו חיים בימים גדולים, והמעשים שלנו משמעותיים וחשובים לשינוי המציאות לטובה.
בתקופה בה אנו חיים, יש להתבונן אל המציאות בכמה רמות. הרמה הראשונה היא המציאות החיצונית. יש לכך חשיבות. אנו צריכים להיות רגישים לכאב של משפחות, של פצועים, משפחות שכול, משפחות בעורף שדואגות לחיילים שבחזית ועוד ועוד. אנו צריכים להילחם מול ארגוני הטרור.
זהו המבט הראשוני, אך אל לנו להסתפק בכך.
אנו צריכים לראות את המציאות במבט עמוק. "כשיש מלחמה גדולה בעולם מתעורר כח משיח". אנו צריכים לחשוב כיצד אנו מעוררים את הנהגת מידת הרחמים על עם ישראל.
למעשים שלנו יש משמעות גדולה בימים אלה. אמרו חכמים – "כשהקול קול יעקב נשמע בבתי כנסיות בבתי מדרשות – אין הידים ידי עשו שולטות". ההתחזקות בלימוד התורה משפיעה על המציאות לטובה.
כל אחד ואחד מאיתנו יכול להטות את המציאות לכאן או לכאן. התחזקות בלימוד התורה, בהעמקה בתורה, עליית קומה בקשר שלנו לתורה, בעבודה אישית של מוסר ושל תפילה – כל אלו יכולים להטות את המציאות לטובה.
כולנו בצו 8. כולנו צריכים להיות חיילים שפועלים במסירות ומתוך משמעת למלא את תפקידנו.
ניכר לעין, שהמאבק הוא על העוצמה הרוחנית של עם ישראל. אילולא כך – מה לנו ולאיראן? מה הם רוצים מאיתנו? איך החות'ים בתימן הגיעו אלינו? יש כאן מאבק רוחני, ואנו צריכים לפעול בהתאם, בתוספת של רוחניות. אם אויבינו יבינו שהמלחמה גורמת לנו להתחזק בתורה ולהעמיק בה – הם ימנעו מלהילחם בנו.
כבני תורה אנו צריכים לשאוף להביט אל המציאות במבט העמוק, ולהיות שותפים בע"ה בישועה שתצא מהימים הללו לטובה ולברכה.
ניתן לקבל את השיחה במייל בכל שבוע, בלי נדר, על ידי משלוח בקשה ל: metavhaaretz@gmail.com.
ניתן לקבל את השיחה בוואטסאפ, על ידי משלוח בקשה למספר: 052-7906438, ושמירת המספר באנשי הקשר.