ויחי – רביעי – על ייחוד ה' אנחנו עושים מלחמה!
בחלק היומי של הפרשה אנו מתוודעים לעניין מיוחד – יעקב קורא לבניו לספר להם על אחרית הימים:
בראשית (פרשת ויחי) פרק מט פסוק א – ב
(א) וַיִּקְרָ֥א יַעֲקֹ֖ב אֶל־בָּנָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הֵאָֽסְפוּ֙ וְאַגִּ֣ידָה לָכֶ֔ם אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִקְרָ֥א אֶתְכֶ֖ם בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים: (ב) הִקָּבְצ֥וּ וְשִׁמְע֖וּ בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֑ב וְשִׁמְע֖וּ אֶל־יִשְׂרָאֵ֥ל אֲבִיכֶֽם:
יש תמיהה על כך שיעקב אומר פעמיים "שמעו" ואכן אונקלוס משנה בתרגומו בשתי הפעמים:
תרגום אונקלוס בראשית (פרשת ויחי) פרק מט פסוק ב
(ב) אתכנשו ושמעו בני יעקב וקבילו אלפן מן ישראל אבוכון:
הרמב"ם מביא מסורת שמסבירה רובד נוסף בהבנת דברי הפסוק:
רמב"ם הלכות קריאת שמע פרק א הלכה ד
הקורא קריאת שמע כשהוא גומר פסוק ראשון אומר א בלחש ברוך שם כבוד מלכותו לעולם * ועד וחוזר וקורא כדרכו ואהבת את יי' אלהיך עד סופה, ולמה קורין כן מסורת היא בידינו שבשעה שקבץ יעקב אבינו את בניו במצרים בשעת מיתתו ציום וזרזם על יחוד השם ועל דרך ה' שהלך בה אברהם ויצחק אביו ושאל אותם ואמר להם בני שמא יש בכם פסלות מי שאינו עומד עמי ביחוד השם כענין שאמר לנו משה רבינו פן יש בכם איש או אשה וגו' ענו כולם ואמרו שמע ישראל יי' אלהינו יי' אחד, כלומר שמע ממנו אבינו ישראל יי' אלהינו יי' אחד, פתח הזקן ואמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, לפיכך נהגו כל ישראל לומר שבח ששבח בו ישראל הזקן אחר פסוק זה.
וכן הנצי"ב מסביר שכשנאמר בתורה "שמע ישראל" משה ציטט את בני יעקב:
העמק דבר דברים (פרשת ואתחנן) פרק ו פסוק ד
(ד) שמע ישראל. הרמב"ן ז"ל דקדק אמאי שינה הלשון בזה הפסוק דכתיב במדברים בעדם יותר מכל הפרשה שמדבר בנוכח, ונראה שהוא שדרשו חז"ל פסחים דנ"ו דיעקב אבינו אמר זה המקרא והוא אמר בזה הלשון, ואח"כ העמידו משה רבינו בכח התורה.
יש להבין, ייחוד ה' הוא הנקודה של עם ישראל בעולם, דבר זה מתקשר מאד למצוות המלחמה, כפי שאומרת הגמרא:
תלמוד בבלי מסכת סוטה דף מב עמוד א
ואמר אליהם שמע ישראל. מאי שנא שמע ישראל? אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי, אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל: אפילו לא קיימתם אלא קריאת שמע שחרית וערבית – אי אתם נמסרין בידם.
וכן משמע שלקח זאת הרמב"ם להלכה:
רמב"ם הלכות מלכים פרק ז הלכה טו
ומאחר שיכנס בקשרי המלחמה ישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו אלא ימחה זכרונם מלבו ויפנה מכל דבר למלחמה
הזכרנו כמה פעמים וראוי להזכיר שוב ושוב, הטרור מבקש לערער ולשבור את הציבור – את העם עצמו ולא את החיילים. ולכן אנחנו החיילים, זוהי לא מלחמה של צבא מול צבא או מדינה מול מדינה אלא הטרור מול המדינה. גם אנו נמצאים בקשרי המלחמה ועלינו לדעת שעל ייחוד ה' אנו עושים מלחמה.
שום דבר לא יוצא מכלל השגחת ה' יתברך בעולם – זהו ייחוד ה', הכל שייך לבורא יתברך. עלינו להעמיק ולהבין שכל הקורה עמנו הוא מאת ה', הכל תחת שליטתו וממילא מלכותו יתברך קשורה עלינו בכל צעד ושעל. מוטלת עלינו המשימה להשתמש בנשק הגדול שלנו – הביטחון בה'.
דברים (פרשת שופטים) פרק כ פסוק ד
(ד) כִּ֚י יְקֹוָ֣ק אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם הַהֹלֵ֖ךְ עִמָּכֶ֑ם לְהִלָּחֵ֥ם לָכֶ֛ם עִם־אֹיְבֵיכֶ֖ם לְהוֹשִׁ֥יעַ אֶתְכֶֽם: