משפטים רביעי – אחרי רבים להטות – בירור אמיתי
שמות (פרשת משפטים) פרק כג פסוק ב
לֹֽא־תִהְיֶ֥ה אַחֲרֵֽי־רַבִּ֖ים לְרָעֹ֑ת וְלֹא־תַעֲנֶ֣ה עַל־רִ֗ב לִנְטֹ֛ת אַחֲרֵ֥י רַבִּ֖ים לְהַטֹּֽת:
דין רוב נובע מהבנה עמוקה של התורה שהעולם מורכב ומעורבב מטוב ורע, לכן הולכים על פי רוב ולא על פי כל.
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף יז עמוד א
אמר רב כהנא: סנהדרי שראו כולן לחובה – פוטרין אותו.
אם בית הדין כולם דנו להרוג אדם הוא פטור – לא הגיוני שאין נקודת אור, משהו לא נכון בתהליך שזוהי מסקנתו.
אך אל מול טוב ורע יש מציאות של אמת ושקר, אמת ושקר מופרדים לחלוטין – כאשר כת של מאה עדים מעידה – אפילו אחד מן העדים נפסל, לא מקשיבים לדברי הכת כולה.
תפקידם של עם ישראל מול האיסלאם – הוא אמת ושקר הפרדה גמורה ומוחלטת
אך בתוך עם ישראל אנו מדברים על טוב ורע, עלינו לברר ולגלות את האור שבכל דבר איתו להתקדם ואיתו לחיות.
ושוב "אחרי רבים להטות" – הרוב קובע את היחס, אבל צריך הקשבה עדינה בשביל להבין את דברי הרוב ובירורו.
מסופר על ר' יהונתן אייבשיץ שהמלך שאל אותו כתוב בתורתכם "אחרי רבים להטות" והרי רוב העולם נוצרים מדוע לא תמירו את דתכם? ענה לו ר' יהונתן אחרי רוב הולכים רק במציאות של ספק ולא לכתחילה.