תרומה שלישי – והיה המשכן אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד
בחלק היומי אנו קוראים על שני נושאים מרכזיים: המנורה ויריעות המשכן.
ישנם שני דברים שמחברים את הנושאים השונים – הצורך באיחוד המנורה שתהיה מקשה אחת וכן הצורך לחבר את היריעות כדי שיהיה המשכן אחד.
וכן לגבי החזרתיות – התורה חוזרת בפרשיית המנורה על הכפתורים שוב ושוב.
וכן בפרשיית המשכן חוזרת התורה שוב ושוב על הצורך לאחד את המשכן, דרשו על כך חכמים בזוהר הקדוש:
זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קסב עמוד ב
והיה המשכן אחד, לאתחזאה דכל שייפין דגופא כלהו רזא דגופא חד, בבר נש אית ביה כמה שייפין עלאין ותתאין אלין פנימאין לגו ואלין באתגליא לבר וכלהו אקרון גופא חדא ואקרי בר נש חד בחבורא חדא, אוף הכי, משכנא כלהו שייפין כגוונא דלעילא וכד אתחברו כלא כחדא כדין כתיב והיה המשכן אחד (נ"א כגוונא דאדם), פקודי אורייתא כלא שייפין ואברין ברזא דלעילא וכד מתחברן כלהו כחד כדין כלהו סלקן לרזא חד, רזא דמשכנא דאיהו אברין ושייפין כלהו סלקין לרזא דאדם כגוונא דפקודי אורייתא דהא פקודי אורייתא כלהו ברזא דאדם דכר ונוקבא דכר מתחברן כחדא אינון חד רזא דאדם, מאן דגרע אפילו פקודא חדא דאורייתא כאלו גרע דיוקנא דמהימנותא דהא כלהו שייפין ואברין בדיוקנא דאדם ובגין כך כלא סלקא ברזא דיחודא, ועל דא ישראל אינון גוי אחד דכתיב (יחזקאל לד) ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם וכתיב (שמואל ב ז) ומי כעמך כישראל
המנורה מקשה אחת, המשכן אחד, גוף האדם אחד, התורה אחת ועם ישראל אחד.
למרות שכמו שרואים אצל המנורה שהקנים יוצאים מגוף המנורה, כל אחד תופס את הכיוון שלו, יש כפתור מתחת כל התפצלות, יש נקודת אמצע שמאחדת ומחברת בין כל הפנים השונים.
"אין לך מידה שאין הקיצוניות מזיקתה" כותב הרב קוק, חייב ליצור אחדות ושוויון בין הפרטים השונים. לא לתת לשום פרט להגיע רחוק עדי כדי כך שיחשוב שהוא נפרד.
שנזכה לראות באחדות ישראל, גוי אחד בארץ.