תרומה חמישי – הבדלה לשם חיבור
החלק היומי בפרשה מדבר על ציווי הפרכת ונתמקד בפסוק מיוחד שמשנה מהכיוון עליו דיברנו השבוע של אחדות המשכן:
שמות (פרשת תרומה) פרק כו פסוק לג
וְנָתַתָּ֣ה אֶת־הַפָּרֹכֶת֘ תַּ֣חַת הַקְּרָסִים֒ וְהֵבֵאתָ֥ שָׁ֙מָּה֙ מִבֵּ֣ית לַפָּרֹ֔כֶת אֵ֖ת אֲר֣וֹן הָעֵד֑וּת וְהִבְדִּילָ֤ה הַפָּרֹ֙כֶת֙ לָכֶ֔ם בֵּ֣ין הַקֹּ֔דֶשׁ וּבֵ֖ין קֹ֥דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים:
וכן מעיר הרש"ר שכל שורש שיש בו פ.ר. כל אות שתבוא אחריו אמנם תשפיע, אך זה יהיה שורש שקשור להפרדה והפרדה, לקחת דבר אחד ולחלקו לחלקים קטנים.
הנצי"ב מדייק בפסוק:
העמק דבר שמות (פרשת תרומה) פרק כו פסוק לג
(לג) ונתתה את הפרכת וגו'. משמעות הכתוב שיהא מתחלה תולה הפרכת ואח"כ יביאו הארון לתוך קדש הקדשים שהוא מבית לפרכת, ופירוש והבדילה הפרכת וגו' שיהא ממילא מובדל, אבל בצווי ה' על הקמה (מ' ג') כתיב ושמת שם את ארון העדות, ואח"כ וסכות על הארון את הפרכת. אלא פירוש ונתתה את הפרכת היינו לתלות את הפרכת ויהא משולשל למעלה, ואינו נפרש עדיין עד שיביא את הארון, ואח"כ והבדילה הפרכת היינו שיהא משלשל ומבדיל, ולפנינו יבואר שע"כ הפירוש הכי במקרא זה. וכן עשה משה רבינו תחלה ויבא את הארון אל המשכן (שם כ"א) ואח"כ וישם את פרכת המסך, ומשמעות וישם היינו תיקנו על מתכונתו כמש"כ לעיל כ"ה י"ג בפי' וישם את הבדים על הארון, והיינו ששלשל את הפרכת למטה:
ומכל ההערות הללו צריך להבין, אין האחדות ערבוב של הערכים, אחדות אמיתית משמעותה צירוף של כל דבר בזמן הנכון.
כמו בכלאים – כאשר הערבוב הוא בזמן הגידול אין לערבם כלל! אך כאשר כל ירק עומד בפני עצמו ניתן ליצור סלט מרהיב מחיבור הצדדים השונים.
משמעות הפרכת היא הבדלה בשבילנו – לכם. צריך להבין מה משמעות הקודש ועליונותו, דבר זה נותן את היחס הנכון לשאר תחומי החיים, ונותן להם גם קדושה. דווקא הגבול והפרוכת המפרידה נותנת לנו את היכולת להבין שהשפעת התורה משפיעה גם מאחורי המסכים, והיא נותנת משמעות וערך לדברים הנגלים.
וכפי שכתב הגר"א על דברי הגמרא על שלום קדירה:
מסכת ברכות דף נו עמוד ב
אמר רבי חנן שלש שלומות הן נהר צפור וקדרה.
ביאור הגר"א
יש לפרש שהקדרה עושה שלום בין אש למים שהם מתנגדים זה לזה, וע"י הקדירה נתאחד שניהם ומתחממים
שנזכה לראות באחדות אמיתית ועמוקה מתוך הבנת הצדדים השונים ומשמעותם.